בדיון אשר התקיים ביום 6.9.2018, התברר כי הגם שלטענת מר אהרוני דמי השכירות משולמים כסדרם, קיימות – לכל הפחות – מחלוקות מול המשכיר. עוד התברר, כי הוגשה זה מכבר תביעה לפינוי המושכר (ת.א. (שלום ראשל"צ) 37849-07-16).
ניסיון נוסף לקידום ההליך על דרך תשלום שכרו של רואה החשבון של החברה, לא צלח.
42. בהינתן כל אלו, ניתנה ביום 16.9.2018 החלטתי במסגרתה מצאתי להורות על ביטול המתווה הדיוני וניתנו הנחיות לצורך קידום ההליך לגופו.
בהמשך, נשמעו ראיות הצדדים ונתנו הנחיות להגשת סיכומי הצדדים.
43. מר בראל הגיש את סיכום טענותיו, מר אהרוני בחר שלא להגיש סיכומים, וזאת אף לאחר מספר אורכות שהתבקשו וניתנו. גם מטעמו של מר זאייץ, לא הוגשו סיכומים.
בהתאם לקבוע בתקנה 160(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), דין בעל דין שלא הגיש סיכומים "כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת".
בתקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי נקבע כדלהלן:
"(2) התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר.
(3) התייצב הנתבע ואילו התובע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הנתבע, למחוק את התובענה או לדחותה; הגיש הנתבע תביעה שכנגד, רשאי הוא להוכיח אותה עד כמה שנטל ההוכחה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר. "
להוראות דין אלו השלכה על ההכרעה בסכסוך בין הצדדים.
44. עוד אציין כי מסיכום טענותיו של מר בראל, כמו גם הראיות שהוצגו על ידי ה"ה בראל ואהרוני גם יחד, עלה כי למרבית הצער, גם פעילות המחסן, אשר הייתה הפעילות האחרונה שהתקיימה בחברה, פסקה לחלוטין.
משאלו הם פני הדברים, לא ברור האם נדרש עוד מר בראל למכלול הסעדים אשר התבקשו על ידו במסגרת הליך זה.
45. עם זאת, ומקום בו הוגשו ראיות ונשמעו עדויות הצדדים, ומקום בו איש מהצדדים לא מצא לנכון לפנות בבקשה רלוונטית אחרת, נדרשתי להכריע במחלוקות לגופן, וזאת על בסיס הוראות הדין והראיות אשר הונחו בפני.
דיון
46. לאחר שעיינתי בכתבי בי-הדין שהוגשו מטעם הצדדים, שמעתי את הראיות ונתתי דעתי לטענות הצדדים, אני מוצאת כי דין תובענת מר בראל להתקבל, בחלק הארי שלה, ודין תובענת מר זאייץ להתקבל בחלקה. טעמיי להלן;