התביעה להסרת קיפוח
קיפוח בעלי מניות המיעוט – מסגרת נורמטיבית:
47. הטענה בדבר קיפוח של בעל מניות בחברה מתבססת על הוראות סעיף 191 (א) לחוק החברות, תשנ"ט – 1998 (להלן: " חוק החברות"), אשר קובעת כדלקמן:
"התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה".
48. המונח "קיפוח" אינו מוגדר בחוק החברות. התפיסה הרווחת היא, כי מדובר בעילה רחבה אשר גבולותיה גמישים ועשויים להשתנות בהתאם לנסיבות של העניין הנדון (ראו: צפורה כהן, בעלי מניות בחברה כרך ב', (מהדורה שניה, 2008), בעמוד 93, 117 (להלן: "כהן")).
49. בע"א 2699/92 ניסים בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ, נ(1) 238 (1996) (להלן: "עניין בכר"), הובהר, על ידי כב' השופטת שטרסברג כהן, כדלקמן:
"הביטוי "קיפוח", שהחליף את הביטוי "עושק בעלי מניות המיעוט", הביא עמו פרשנות ליברלית המקלה על בעלי מניות המיעוט שקופח לזכות בסעד כנגד בעלי מניות הרוב המקפח... קיפוח בעלי מניות המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה".
50. בפסיקת בתי המשפט השתרש העיקרון, לפיו קיפוח יתקיים כל אימת שתהיה פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים, אפילו אין בהתנהגות המשמשת בסיס לתביעה משום הפרת זכות המוקנית לבעל מניות במסמכי היסוד של החברה (ראו ע"א 8712/13 אמיר אדלר נ' שי לבנת (פורסם ; 01.09.2015) (להלן: "עניין לבנת")).
הציפיות הלגיטימיות ייבחנו לאור מכלול הנסיבות הרלוונטיות ובכלל זה סוג החברה. כך למשל נקבע, כי בחברה פרטית קטנה, המהווה "מעין שותפות", קיימת ציפייה לגיטימית מצד בעלי המניות לשותפות בניהול, ולהשפעה על קבלת החלטות במסגרתה (רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ, פ"ד נט(3) 380 (2005)).
51. על הטוען לקיפוח, מוטל הנטל הראייתי להוכיח כי אכן קופח (ראה עניין בכר אשר נזכר לעיל, עמוד 249), וזאת בהתאם למבחן התוצאה ( ולא בהכרח על בסיס כוונת הצד המקפח).
52. בפסיקה הוכרו אירועים או מעשים שונים אשר נמצא כי אלו עולים כדי קיפוח. בדוגמאות אלו יש כדי ללמד על מגמת בתי המשפט, בבואם לבחון טענות צדדים לקיומו של קיפוח.
כך לדוגמא הוכר כקיפוח, אירוע במסגרתו לא שותפו בעלי מניות בתהליך קבלת החלטות בחברה, וכן בשלילת אינפורמציה מהם ובאי זימונם לדיונים הקשורים בחברות.
במקרה אחר, הוכרה שלילת הזכות לעיין במסמכים הקשורים לקבלת החלטה באסיפה כללית כקיפוח.