החלטה ופסק דין חלקי
1. לפני תביעה ותביעה שכנגד אשר הצדדים העיקריים להן, הן חברות העוסקות בשוק העגבניות המעובדות: פריניר (הדס 1987) בע"מ (להלן: "פריניר") ומילוז (1989) בע"מ (להלן: "מילוז").
°
°
כללי
°
2. פריניר ומילוז הן חברות פרטיות. מהלך תקופה מסוימת (שלהי 2006 עד פברואר/מרץ 2010), הוחזקו מניותיה של מילוז על ידי חברת בוגופן בע"מ ("בוגופן"), שהיא חברה קשורה לפריניר. בשנת 2010 מכרה בוגופן את מניות מילוז לחברת פרי הגליל (תעשיות) בע"מ (להלן: "פרי הגליל").
°
°
3. פריניר הגישה תובענה כנגד מילוז בה היא טוענת לחובות של מילוז כלפיה בעניין שתי עסקאות משנת 2009 ובעניין חוב שוטף.
4. מילוז הגישה תביעה שכנגד כנגד פריניר, בוגופן ואחרים[1]. מילוז מעלה טענות לגבי עסקה נוספת (שלישית) בין החברות ולגבי חוב שוטף. נוסף על כך ובמודגש נטען, כי נגרמו למילוז נזקים בשל הפיכתה מהלך תקופה מסוימת, ל'כלי' בידיה של פריניר.
בטיעוני מילוז יש התייחסות נרחבת לתחום ההגבלים העסקיים (המכונה כיום: התחרות הכלכלית). בכלל זאת מתייחסת מילוז להליך שהתקיים בשעתו בבית הדין להגבלים עסקיים (כיום: בית הדין לתחרות)[2], לאחר שרשות ההגבלים העסקיים (כיום: רשות התחרות) יזמה בקשה להפרדת חברות. אותו הליך (ה"ע 704/07) הסתיים במחיקה בשנת 2010 לאחר שמניותיה של מילוז נמכרו לפרי הגליל. הערה: לנוכח המועדים בהם מדובר והחלטות שניתנו בהליך זה בעבר ולצורך הרצף, בהחלטה זו יכונו בית הדין והרשות בשמם הקודם.
5. בהחלטה מיום 12.7.2016 שניתנה בעקבות בקשה לפיצול דיון, נקבע כי מדובר באחד מהמקרים החריגים בהם יתרונות של פיצול דיון צפויים לעלות על חסרונותיו בשיעור
--- סוף עמוד 3 ---
שמצדיק מהלך כזה על סיכוניו, הכל כמפורט שם. בהתאם לאותה החלטה ולהחלטה משלימה מיום 26.7.2016 (יחדיו: "החלטת הפיצול"), פוצל שלב הראיות כדלקמן:
א. בשלב הראשון – הבאת ראיות לגבי "סוגיית ההתחשבנות" וכן לשאלת הנזק ב"סוגיית ההגבלים" (כפי שסוגיות אלה הוגדרו בהחלטת הפיצול). נקבע כי הדיון בשאלת הנזק בסוגיית ההגבלים יבוצע בשלב הראשון על יסוד הנחה שהוכחו אחריות משפטית וכל העובדות הדרושות לכך. בכל הנוגע לסוגיית ההתחשבנות, לא ידונו בשלב זה טענות לפיהן עסקאות בוצעו כחלק מההתנהלות מושא סוגיית ההגבלים (אלא טענות כמו עמדת מילוז כי בכל מקרה לא הופרה על ידה כל הוראה הסכמית או עמדתה כי אינה חייבת לפריניר כספים כלשהם ואף להיפך).