טענות פריניר לגבי העסקה השנייה מתייחסות לרכיב מסוים של קוביות עגבניות. אחד הרכיבים האחרים בעסקה, רכיב מרכזי (100,000 קרטונים), היה "רוטב פיצה". העסקה השנייה כונתה לעתים "עסקת רוטב הפיצה", לנוכח מרכזיות רכיב זה בה או כדי להבדיל בינה לבין העסקה השלישית. עם זאת, טענות פריניר לגבי העסקה השנייה נוגעות, כאמור, למרכיב של קוביות עגבניות.
ג. ביום 1.2.2010 ניתן אישור של בית הדין להחרגת התקשרות נוספת בין מילוז לפריניר מהצו המוסכם. ההתקשרות, המכונה "העסקה השלישית", נסמכה על שני מכרזים של מילוז ונגעה למספר רכיבים. טענות מילוז לגבי העסקה השלישית מתייחסות לרכיב של קוביות עגבניות.
11. בתביעת פריניר נטען, כי היא שילמה עבור הסחורה בעסקה הראשונה ועבור הסחורה בעסקה השנייה (יחדיו: כ- 20.78 מיליון ₪), אך לא סופקה לה מלוא הסחורה עבורה שילמה:
(א) לגבי העסקה הראשונה – לא סופקו 824.85 טון רכז עגבניות (מתוך 2000 טון שהיה על מילוז לספק) עבורם שולם סך (נומינלי) של כ- 3.54 מיליון ₪;
--- סוף עמוד 5 ---
(ב) לגבי העסקה השנייה – לא סופקו 15.35 טון קוביות עגבניות (מתוך 50 טון שהיה על מילוז לספק), עבורם שולם סך (נומינלי) של כ- 34,000 ₪.
כמו כן טענה פריניר לחוב שוטף של מילוז בהיקף של כ-1.134 מיליון ₪, על יסוד בדיקה והתאמה של כרטיסי הנהלת החשבונות של החברות, שבוצעו בחודש מאי 2010.
12. מילוז מצדה דוחה את טענות פריניר להפרות הסכם בעניין העסקה הראשונה והעסקה השנייה ואת הטענות לקיומו של חוב שוטף. כן טוענת מילוז, במגבלות הסוגיות שהוגדרו לדיון בשלב הראשון, כי פריניר סירבה למשוך סחורה של העסקה השלישית, לא העבירה כל תשלום בגינה ויש לחייבה במלוא התמורה ההסכמית העדכנית (כ-6 מיליון ₪ למועד הגשת התביעה שכנגד). עוד טוענת מילוז כי פריניר נותרה חייבת לה כספים בגין שירותי המכלה[3] והוספת תוויות, שירותים שסופקו ולא שולמה תמורתם.
13. בגדר ההגנה מפני התביעה שכנגד טענה פריניר, בין השאר, כי העסקה השלישית בוטלה לאחר שמילוז מסרה כי לא תוכל לספק את כל הכמות, וכי שירותי ההמכלה והוספת התוויות בוצעו כחלק מאספקת המוצרים ללא תשלום נוסף וכך הוסכם בין הצדדים.
העסקה הראשונה (עסקת הרכז)
עמדות הצדדים
14. לטענת פריניר, בעסקת הרכז היה על מילוז לספק 2000 טון רכז עגבניות מעונת 2009 אך בפועל סופקו 1,175.07 טון בלבד; מילוז הפרה חובתה לספק עוד 824.85 טון רכז עגבניות, אשר עבורם כבר שולם סך של 4,300 ₪ לטון. פריניר העמידה את נזקיה בעניין זה על גובה התמורה (הגם שטענה כי נזקיה גבוהים יותר), סך נומינלי של כ-3.54 מיליון ₪.