על כן, כיום, העונש היחיד שניתן להטיל על תאגיד הוא קנס. עם זאת, מבחינת מדיניות הענישה, יש חשיבות להרשעה הפלילית עצמה, והגינוי החברתי הנובע ממנה גם במקרה של תאגיד (עם זאת ראו הנחיית פרקליט המדינה 1.14 לעניין ענישת תאגידים)
קרמניצר וגנאים, אחריות התאגיד, עומדים על הגינוי שבהרשעה (בעמ' 78):
"...המשפט הפלילי מטפל בתופעות האנטי-חברתיות החמורות. חלק נכבד של הסנקציה העונשית הוא הגינוי שבעצמם ההרשעה. הגינוי הינו מרכיב עיקרי וחשוב בהרתעה. גינוי תאגיד בגין מעשה העברות, במיוחד החמורות, משמעו הטלת סטיגמה אנטי-חברתית עליו, הוקעה שלו ופגיעה בכבודו החברתי ובמוניטין שלו. באלה יש משום פגיעה משמעותית, ולעיתים קשה, בתאגיד, ביכולת הפעולה שלו ובהכנסותיו. האיום בהטלת אחריות פלילית על תאגיד הוא איום בעל משמעות קיומית.
במקרה שלפניי, כפי שציין ב"כ הנאשמות, מדובר בחברות חיות, המעסיקות מאות עובדים, כאשר גם לעצם ההרשעה עלולה להיות השפעה עליהן. כשדנים בשאלת יישום עקרון ההלימה, שנקבע כעקרון המנחה לקביעת מתחם הענישה, יש לקחת גם עניין זה בחשבון (לדיון בשאלה האם יש להתחשב במסגרת קביעת המתחם העונשי בנזק היחודי שנגרם לעברייני צווארון לבן ראו: יוני לבני, צווארון לבן, עמ' 55, ה"ש 154-153, והאסמכתאות שם).
5.3.2.ב. הטלת קנס על תאגיד – יישום עקרון ההלימה השלכות אפשריות
חוק העונשין אינו מבחין לעניין קביעת מתחם הענישה בין תאגיד לבין בן אנוש. סעיף 40 ב ' לחוק העונשין קובע כי במסגרת קביעת המתחם, על בית המשפט לבחון גם את סוג העונש. במצב הדברים כיום אמרה זו נכונה, כאמור, רק לבין אנוש, לגביו קיימים סוגי עונשים שונים (ובליבם הבחירה בין מאסר לקנס) ואילו כאשר מדובר בתאגיד, העונש היחיד שניתן להטיל עליו הוא קנס.
יש להדגיש כי כאשר מורשעים בביצוע עבירה בני אנוש לצד תאגיד, רואים בכך בתי המשפט לא אחת, אירוע אחד בגינו מוטל מאסר על מבצע העבירה, וקנס על התאגיד, באופן שהעונשים בכללותם עונים על עקרון ההלימה. בעניין שלפניי האורגנים, שבשל פעולותיהם הורשעו הנאשמות, לפחות המרכזיים שבהם, כפרו במיוחס להם בכתב האישום, וההליך בעניינם עדיין מתנהל. הנאשמות בחרו להודות, ולשים את העניין מאחוריהן, כפי שהדגיש בא כוחן, ללא קשר לשאלה האם יורשעו האורגנים ובאיזה עבירות. על כן יש לבחון את עקרון ההלימה רק באמצעות הקנס שיוטל על הנאשמות.
לכאורה, אין בכך קושי, ככל שהעבירה חמורה יותר ניתן לקבוע מתחם קנס גבוה יותר, ולהטיל בפועל קנס גבוה יותר, בדומה לקביעת מתחם הענישה לגבי בני אנוש. עם זאת, לקנס שמוטל על תאגיד יש שני מאפיינים, שמקשים לקבוע מתחם ענישה גבוה המתחייב מעקרון ההלימה, גם אם המעשים שבוצעו הם חמורים.