5.4 קביעת מתחם הענישה במקרה שלפניי
5.4.1. קביעת מתחם הענישה בעבירות קנס
לצורך קביעת מתחם הקנס ההולם יש לפנות לעונש הקנס המקסימלי הקבוע לעבירה בסעיפים 61 ו-63 לחוק העונשין או בהוראת חוק ספציפית הקובעת גובה קנס ספציפי ולהתייחס לכך כאל נקודת ייחוס למתחם שיש לקבוע. זאת, בדומה לעונש מאסר הלוקח בחשבון, כחלק מהפרמטרים, גם את עונש המאסר המקסימלי הקבוע לצידה של העבירה (כמעיד על החומרה החברתית המיוחסת לה).
סעיף 61 (א) לחוק העונשין קובע את שיעור הקנסות. ס"ק(4) קובע את גובה הקנס לעבירה שעונש המאסר לצידה הינו למעלה משלוש שנים ומוסיף ומאפשר להטיל קנסות גם מכוח סעיף 63 לחוק, שעניינו הטלת קנס לפי שווי הנזק או טובת ההנאה, הקובע:
"63. (א) בשל עבירה שנתכוון בה הנאשם לגרום נזק ממון לאחר או להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם קנס פי ארבעה משוויים של הנזק שנגרם או של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם.
(ב) הורשע אדם בעבירה, וקיבל דבר כשכר בעד ביצועה או כאמצעי לביצועה, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס פי ארבעה משוויו של הדבר, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם.
(ג) בקביעת סכום הקנס לפי סעיף זה רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, בהשפעה שתהיה לסילוק הקנס על יכולתו של הנאשם לפצות את הניזוק בשל הנזק שנגרם לו על ידי העבירה.
(ד) קביעת הקנס לפי ערך הנזק שנגרם או טובת ההנאה שהופקה תהא כערכם ביום ביצוע העבירה או ביום מתן החלטת בית המשפט, לפי הגדול שבהם".
הנזקים מהדיווחים הכוזבים הם עצומים, כפי שפורט לעיל, וחברת אפריקה תעשיות נאלצה לבצע הפחתת הון של עשרות מיליוני שקלים.
5.4.2 קביעת מתחם הענישה – מהכלל אל הפרט
מכל האמור לעיל עולה כי העבירה שביצעו הנאשמות בנסיבותיהן הן עבירות חמורות הפוגעות בשוק ההון ובכלכלה כולה. כיון שענייננו בתאגיד, ולא בבן אנוש קביעת מתחם הענישה נוגע אך ורק לתשלום קנס. לעניין זה קובע סעיף 40ח' לחוק העונשין כי: "קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור בסעיף 40ג(א), במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם עונש הקנס ההולם.
על פי דו"ח ועדת גולדברג, יש ללמוד על מצבו הכלכלי של הנאשם, משווי נכסיו והכנסתו הממוצעת (כאשר נפסק גם פיצוי לקרבן העבירה יש לבחון גם את השפעת הקנס ליכולת הנאשם לשאת בפיצוי). על פי המלצות הועדה מצבו הכלכלי של הנאשם יפעל כשיקול לחומרה, כאשר מדובר, כבעניין שלפניי, בתאגידים גדולים (ראו עמ' 19 לדוח ועדת גולדברג).