עוד נטען כי עסקאות פרופר היו ידועות לוועדה ונדונו במסגרת ישיבותיה. קיומן של העסקאות נלקח בחשבון על-ידי טריגר פורסייט, וחברי הוועדה עשו בהן שימוש כדי לשפר את עמדת הוועדה במשא-ומתן מול בעלת השליטה. בנוסף נטען כי לא הובאה כל ראיה כי הוועדה הייתה חלק מ"קנוניה", כך שהדבר לא יכול להשפיע על תהליך בחינת העסקה וקבלת ההחלטות על-ידי הוועדה.
181. בתגובה לסיכומי המשיבים טענה המבקשת כי המשיבים התעלמו מכך שעיון בפרוטוקולים מלמד שירידות השערים במניית אסם פגמו בכוח המיקוח של הוועדה, וכי אף מר ירושלמי הודה כי תזמון ההשקעות הפחית את שווי החברה לפי שיטת ה-DCF. כן נטען כי המשיבים לא הסבירו את האמור במסמכיה הפנימיים של נסטלה, לפיו רכישת מניות המיעוט היא מטרה ארוכת טווח של נסטלה, ורכישת מניות המייסדים היא שלב בכך.
המבקשת הפנתה לדבריו של מר דן פרופר, שלפיהם לאחר רכישת מניותיו היה "ברור סופית" שבכוונת נסטלה לרכוש את מלוא המניות, וציינה כי אין לקבל את גישת המשיבים לפיה מדובר בסברה שלו בלבד. לבסוף, המבקשת דחתה את טענת המשיבים שלפיה התמורה בגין רכישת מניותיו של דן פרופר בשנת 2013 נקבעה בהסכם אופציה שנחתם עוד בשנת 2004, וטענה כי זו טענה כבושה.
דיון
182. כפי שהובהר לא אחת בפסק-דין זה לעיל, החשש העיקרי הקיים בעסקאות בהן בעל השליטה מצוי משני עברי העסקה (ובפרט עסקאות Going Private), הוא חשש מפני ניגוד עניינים ופגיעה באינטרס של בעלי-המניות מהציבור. אחד הביטויים של חשש זה הוא שבעל השליטה ינצל את הידע ואת הכוח העודפים שלו ביחס לבעלי-מניות המיעוט, ויתזמן את העסקה למועד שהוא מיטבי עבורו. חשש זה הוא כידוע אחת הסיבות לכך שההלכה הפסוקה קבעה כי הערכת השווי ההוגן של מניות במסגרת סעד הערכה לא תתבצע על בסיס שווי השוק של המניות (ור' למשל עניין קיטאל, בפס' 60 לפסק-דינו של השופט י' דנציגר).
גם הקמתה של הוועדה המיוחדת נועדה בין היתר להתגבר על החשש האמור. כאשר מוקמת וועדה בלתי תלויה, השוכרת יועצים חיצוניים ובלתי תלויים המעריכים את שווי החברה בהתאם למכלול שיקולים שונים, ובין היתר על בסיס שיטת ה-DCF - החשש האמור מאבד מתוקפו, או למצער נחלש.
183. במקרה דנן, העלתה המבקשת טענות שונות ביחס לעיתוי העסקה: היא טענה כי נסטלה יזמה את העסקה כחלק ממטרה ארוכת טווח לרכוש את מניות המיעוט; נטען כי נסטלה תזמנה את העסקה על רקע ירידות דרמטיות בשער המניה והשקעות חריגות בשנות התחזית של החברה; וכן נטען כי נסטלה פיצלה את העסקה באופן מלאכותי ורכשה את מניותיו של דן פרופר בפרמיה גבוהה מזו ששולמה לציבור.