226. המבקשת טענה כאמור כי הוועדה לא בחנה באופן ביקורתי את הערכת השווי מטעם טריגר פורסייט, תוך שהיא העלתה בהקשר זה שתי טענות: האחת נוגעת לאופן שבו התייחסה הוועדה אל מבנה ההון ושיעור המינוף של החברה שעמדו בבסיס הערכת השווי; והשנייה נוגעת לאופן שבו התייחסה הוועדה לשיעור ההיוון בהערכת השווי, ובפרט לפרמיית הסיכון הספציפית הכלולה בו. נתייחס לטענות אלה כסדרן.
הטענה באשר לשיעור המינוף של החברה
227. המבקשת טענה כי הוועדה לא בחנה באופן ביקורתי את האופן שבו טריגר פורסייט התייחסה לשיעור המינוף בהערכת השווי. הערכת השווי הראשונית שנערכה על-ידי טריגר פורסייט, שהוצגה לוועדה המיוחדת ביום 31.12.2015, כללה התייחסות לשיעור המינוף האקטואלי של אסם - קרי מינוף אפסי. עם זאת, הערכת השווי הסופית, שאושרה על-ידי הוועדה בישיבת יום 31.1.2016, נערכה על-פי שיעור מינוף של 10%.
טענת המבקשת בהקשר זה נוגעת אם כן לשני נושאים - הראשון, הטענה לפיה היה על הוועדה לבחון באופן ביקורתי את שיעור המינוף האפסי שנקבע בהערכת השווי הראשונית מטעם טריגר פורסייט; והשני, כי היה על חברי הוועדה לדרוש מטריגר פורסייט הסבר מדוע הערכת השווי הסופית מטעמה נערכה על בסיס של שיעור מינוף של 10% בלבד – שהוא מינוף "שמרני" – ולא על בסיס שיעור מינוף גבוה יותר. כמו כן, היה על הוועדה לדרוש הסבר לסטייה של טריגר פורסייט מהערכתה הראשונית, וזאת תוך אימוץ גישת JP Morgan שערכה את הערכת השווי שלה לפי שיעור מינוף של 10%.
228. אשר לטענה בנוגע להערכת השווי הראשונית - דינה להידחות מן הטעמים שנדונו בהרחבה לעיל (בסעיפים 210–213). אכן, הערכת השווי הראשונית שערכה טריגר פורסייט ושעל בסיסה ניהלה הוועדה המיוחדת את המשא-ומתן, נערכה כאמור על בסיס שיעור מינוף אפסי, שהוא שיעור המינוף בפועל של אסם. עם זאת, כאמור, הוועדה הייתה מודעת לנושא מבנה ההון והמינוף של אסם בהערכת השווי הראשונית ולהשלכותיו על שווי מניות החברה. לכן, אין הכרח לדון בטענת ההסתמכות של הוועדה בתום לב על חוות-דעתה של טריגר פורסייט בהקשר זה.
כאמור, הנושא נדון על-ידי חברי הוועדה במסגרת ישיבותיה. בסופו של דבר החליטה הוועדה, בשיתוף יועציה, לעשות שימוש "איכותי" בהיעדר המינוף במסגרת המשא-ומתן עם בעלת השליטה. החלטה זו היא החלטה עסקית-אסטרטגית של הוועדה ביחס לטכניקת המשא-ומתן שתינקט על-ידיה, ובה, ככלל, בית-המשפט אינו צריך להתערב.