253. גם לאחר ההסבר האמור, הוסיף מר ירושלמי ושאל את נציג אסכולה, מר גינסבורג, האם בכל זאת המחיר שנקבע לעסקה הוא מחיר הוגן ("לסיכום, הייתם ממליצים לבעלי המניות מקרב המיעוט לאשר את העסקה במחיר של 82.5 ש"ח למניה?" (שם)). מר גינסבורג השיב על כך כי: "בכל בדיקה מעמיקה שביצענו הושגה פרמיה משמעותית על מחיר השוק של החברה, רק בגישת המכפילים הפשטנית לא רואים זאת בבירור. אך הסברתי את מגבלותיה של גישת המכפילים שבצענו" (שם).
לאור התשובה הוסיף מר ירושלמי וביקש לברר מהו המחיר הספציפי שבו מוכנה אסכולה לנקוב כמחיר שעל בעלי-מניות המיעוט לדרוש, וזאת בהתחשב במגבלות שיטת המכפילים: "לאור מגבלות גישת המכפילים עליהן הצבעת, על סמך הנתונים שברשותכם, ויתר הבדיקות שביצעתם, באיזה מחיר נמוך מ-82.5 ש"ח למניה היית ממליץ לבעלי המניות מקרב המיעוט לאשר את העסקה?" (שם).
מר גינסבורג אמנם לא נקב במחיר ספציפי שנקבע על-ידי אסכולה עצמה, אך השיב כי: "הערכת שווי דלויט [הערכת שווי טריגר פורסייט העמידה את המחיר ההוגן על 75.9 ש"ח, ר.ר.] היא אינדיקציה טובה למחיר הוגן, גם אם ההערכה שלנו נמוכה בכמה שקלים למניה מזו של דלויט". משום כך וכפי שהובא גם לעיל (בסעיף 245), ציין נציג אסכולה כי לשיטתה של אסכולה, המחיר שנקבע בעסקה "הוא מחיר הוגן, המשקף פרמיה גבוהה מאוד ולא מקובלת בעסקאות דומות" (שם).
לאור האמור, איני סבורה כי הסתמכותה של הוועדה על חוות-דעת ההוגנות מהווה פגם באופן ניהול ההליך על-ידיה.
הפגם האחד-עשר - הטענה כי הוועדה לא ביצעה מבחן שוק
254. פגם נוסף לו טוענת המבקשת נובע מכך שהוועדה לא ביצעה מבחן שוק. המבקשת הבהירה כי נסטלה הודיעה לחברה כי היא אינה מעוניינת למכור את החזקותיה שלה במניות החברה לצד ג'. עם זאת, לגישת המבקשת, הוועדה הייתה יכולה להעמיד את מניות המיעוט למבחן שוק. למרות זאת, הוועדה שללה את האפשרות הזו בלא שהיא קיימה כל דיון עם טריגר פורסייט בנושא, ותוך הסתמכות על הסבר שקיבלה מהנהלת החברה. כמו כן, היועץ המשפטי של החברה העמיד בפני הוועדה "אולטימטום מרומז", לפיו אם מכירת מניות המיעוט תעמוד למבחן שוק, תפגע נסטלה בחברה.
המבקשת התייחסה לטענת המשיבים לפיה הוועדה פעלה להבטחת הגמישות הקיימת בהליך תחרותי גם בדרך של קביעת תניית Fiduciary Out בהסכם המיזוג, שאיפשרה לה לבחון הצעות חלופיות אפשריות לעסקה בתקופת הביניים - בין זימון האסיפה הכללית ועד להתכנסותה בפועל. לטענת המבקשת, היה על הוועדה לאמץ תניית Go-Shop מקבילה, שהייתה מאפשרת לה להעביר באופן אקטיבי מידע ולנהל משא-ומתן עם רוכשים פוטנציאליים, ולמקסם בכך את האפשרות שתתקבל הצעה עדיפה.