זו הייתה גם עמדתו של מר ירושלמי ב"זמן אמת". כך, הוא השיב לדבריו של היועץ המשפטי של אסם לפיהם נסטלה תשקול לבטל את הסכמיה עם החברה: "כולנו מסכימים כי החלפת בעלת השליטה בבעל שליטה אחר תדרוש מהחברה להקים את כל מערכי הפעילות שלה מחדש ולפתח מותגים חדשים, תהליכים שיפגעו בחברה באופן מהותי, לפחות בטווח הקצר. עם זאת במידה ומשקיע הוני יבקש להיות שותף-מיעוט עם בעלת השליטה בתרחיש כפי שתיארה עו"ד ברגמן נוה, זה לא בהכרח אמור לפגוע בפעילות החברה" (ר' פרוטוקול ישיבת הוועדה המיוחדת מיום 21.12.2015, בעמ' 9).
יתרה מזו, היועץ המשפטי של אסם טען בהמשך דבריו כי "לדעתי אנחנו מנסים לנחש מה תעשה בעלת השליטה בכל תרחיש מבלי שניתן לדעת בוודאות" (שם, בעמ' 10). לא ניתן לכן לקבוע כי היועץ המשפטי של אסם העביר "אולטימטום מרומז" מטעמה של נסטלה ביחס למקרה שמניות המיעוט יירכשו על-ידי צד שלישי זר. כך או אחרת, אם לוועדה היה חשש מפני השפעה שלילית ביחס לחברה במקרה בו מניות המיעוט יירכשו על-ידי משקיע הוני זר, היה עליה להביא גם נושא זה במכלול שיקוליה - וזאת מבלי לקבוע כי נסטלה אכן התכוונה לפעול באופן זה, ומבלי להתייחס למשמעות של פעולה כזו.
265. לבסוף העלתה המבקשת טענות באשר להבטחת הגמישות בעסקה והמנגנון של תניית ה"הצעה העדיפה" שנכללה בעסקה (תניית Fiduciary Out). לטענת המבקשת, היה על הוועדה לאמץ במקביל לתניה זו גם תניית Go-Shop, שהייתה מאפשרת לה להעביר מידע ולנהל משא-ומתן עם רוכשים פוטנציאליים אחרים. חרף האמור, כך נטען, קבעה הוועדה תניית Fiduciary Out לתקופה של 42 ימים בלבד, ואימצה במקביל תניית No-Shop - באופן שלא הותיר למעשה אפשרות כי אכן תתקבל הצעה עדיפה.
אינני מקבלת את טענות המבקשת גם בהקשר זה. בדו"ח העסקה, תחת הכותרת "תקופת ביניים", צוין בסעיף 3.7.1 כך:
"החברה התחייבה כי במהלך התקופה שממועד חתימת ההסכם ועד למועד כניסת המיזוג לתוקף או מועד ביטול ההסכם (לפי המוקדם) (להלן: 'תקופה הביניים') היא (בעצמה /או החברות המוחזקות על ידה) לא תיזום או תפעל ליצירת הצעה חליפית שעניינה מיזוג, עסקה משותפת, שותפות, איחוד, פיצול, פירוק, הצעת רכש, שינוי מבנה, החלפת מניות, הצעה לרכישת מניות החברה או לרכישת נכסיה המהותיים (להלן: 'הצעה חליפית') וכן לא תנהל משא-ומתן ולא תספק מידע לא פומבי לצד כלשהו המעוניין לגבש הצעה חליפית.
על אף האמור לעיל, נקבע בהסכם המיזוג כי החברה תהא רשאית לנהל משא-ומתן ולמסור מידע לצד כלשהו, אשר מסר לחברה הצעה חליפית בכתב ובתום-לב, אשר הוועדה המיוחדת מצאה (לאחר שהתייעצה עם יועציה המשפטיים והפיננסיים) כי ההצעה החליפית עשויה באופן סביר להוביל ל'הצעה עדיפה' (כהגדרתה להלן) בזמן סביר וכי חובותיהם של הדירקטוריון על פי דין כלפי בעלי מניות המיעוט של החברה מחייבים את בחינתה של ההצעה הנ"ל".