מכאן שאין מחלוקת בין הצדדים בדבר עצם הצורך בהוספתה של פרמיה כלשהי לנוסחת ה-WACC במודל ה-CAPM, אלא המחלוקת היא רק בנוגע לשיעורה.
290. בכל הנוגע לשיעור הפרמיה, לא הוכח כי השיעור הראוי הוא דווקא 1% ולא כל שיעור אחר, לרבות 1.6%. ודאי שלא הוכח כי השיעור של 1.6% חורג ממתחם הסבירות במידה המחייבת התערבות של בית-המשפט. כך, בחקירתו של המומחה מטעמה של המבקשת, הסתבר כי הוא עצמו קבע את השיעור של 1% באופן שרירותי כשיעור שהוא העריך אותו, בלא שהוא יכול היה לבסס אותו על מקור מסוים כלשהו: "תראה, האחוז הזה אמרתי שבחוות הדעת הראשונה היכרות כללית עם הספרות. אני לא יודע בדיוק איפה אוסם נמצאת, אבל אחוז אחד אני פחות או יותר יודע שזה המספר" (שם, בעמ' 189, ש' 18–21; כן ר' שם, בעמ' 195).
מאחר שלגישת המבקשת, כל תזוזה של עשירית האחוז ברכיב הספציפי הזה משמעה הפרש של כ-50 מיליון שקלים בשווי מניות הציבור (ור' סעיף 348 לבקשת האישור, לפיו הפרש של 0.6% בין פרמיית הגודל לבין פרמיית הסיכון הספציפית גורר הפרש של 980 מיליון ש"ח בשווי החברה, שהציבור מחזיק בכ-36% ממנה), אין די בהסבר של פרופ' קידר-לוי, ולא ניתן לקבל הערכה שהיא "פחות או יותר" מדויקת על בסיס "היכרות כללית" עם החומר. אין זה ברור – גם מחקירתו של פרופ' קידר-לוי – מהו טווח הסבירות ביחס לרכיב זה. לא ניתן לכן, על סמך הדברים הללו, לקבוע כי הוכח ששיעור של 1% הוא השיעור הסביר או כי השיעור של 1.6% חורג ממתחם הסבירות.
291. יתרה מזאת, פרופ' קידר-לוי לא שלל את האפשרות שמכוח מחקרים של החברות המובילות בתחום, היה מקום לשנות את פרמיית הגודל שנקבעה על-ידיו לפרמיה גבוהה יותר, העולה על פרמיית הסיכון הספציפית:
"ש: לפני שכתבת את חוות הדעת, וחיפשת את פרמיית הגודל המתאימה לחברה בשווי שוק של שני מיליארד דולר, של אוסם? תשובתך היא?
ת: לא עיינתי.
ש: לא עיינתי. אם אני אספר לך שאם אני מסתכל, אם הייתי, אם היית עושה את זה, אולי אתה רוצה, או אולי אתה לא מאמין לי כשאני אומר לך את זה, אם צריך אני אראה לך, אין בעיה.
...
עו"ד רונן: היית מגלה שIBBOTSON נותנת מינימום, מינימום בטווח של 1.7% פרמיית גודל יותר מה- specific risk premium שהביאה טריגר פורסייט, מה היית אז חושב על חוות דעתך? היית משנה אותה?
ת: זה יכול היה להשפיע, יכול להיות" (שם, בעמ' 202, ש' 7–21).
מעבר לכל אלה, התברר כי פרופ' קידר-לוי לא בחן הוספת פרמיית נזילות, "המקזזת" גם היא את פרמיית הסיכון הספציפית. זאת אף-על-פי שהוא הודה כי הוא כלל פרמיה כזו בהערכות שווי שערך בעבר (שם, בעמ' 205, ש' 4 – עמ' 208, ש' 7). יתרה מזאת, פרופ' קידר-לוי אף ציין כי יש אפשרות כי לו הוא היה מוסיף פרמיה כזו, היא הייתה עולה בשיעורה על פרמיית הסיכון הספציפי:
"ש: עכשיו תראה לי איפה ואם, אם היית מוסיף פרמיית נזילות גם במקרה שלנו לצד ימין של המשוואה, יש אפילו אפשרות שהיית מקבל תוצאה יותר גבוהה מ- 1.6, נכון?
ת: יש מצב.
...
ש: אבל איפה הבדיקה שלך אם כן או לא?
ת: אני לא, לא בדקתי.
ש: לא בדקת" (ר' שם, בעמ' 206, ש' 21 – עמ' 207, ש' 22).