משכך, דין בקשת האישור להידחות.
עוללות
312. בשולי הדברים ולמעלה מן הצורך, נתייחס בקצרה לטענת המשיבים לגבי הנזק לחברי הקבוצה. כידוע, בשלב הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית, בית-המשפט אינו נדרש לבחון את השאלה מהו גובה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה, ושאלה זו נדונה רק בשלב השני של הדיון, שלב הדיון בתביעה לגופה (ר' ת"צ (מחוזי מרכז) 14144-05-09 הראל פיא קרנות נאמנות בע"מ נ' לנדמארק גרופ בע"מ (27.12.2012); והחלטתי בת"צ (כלכלית) 21795-03-15 רבי נ' בנק הפועלים בע"מ, פס' 98 ו-104 (7.9.2017)).
יחד עם זאת, כאשר רכיב הנזק הוא אחד מרכיבי עילת התביעה, בית-המשפט נדרש לבחון – כבר בשלב בקשת האישור – האם מבקש האישור הוכיח את עצם קיומו של נזק לחברי הקבוצה (להבדיל משיעורו). אם מבקש האישור אינו עומד בדרישה להוכחה לכאורה של רכיב זה, בקשתו תידחה (ר' למשל פסק-דיני בת"צ (כלכלית) 60401-12-17 בוכריס נ' אפולו פאוור (21.11.2019)).
313. אחת מטענות המשיבים במקרה דנן הייתה כי המבקשת לא הוכיחה קיומו של נזק לקבוצה אותה היא מבקשת לייצג, שכן נסטלה לא הייתה מסכימה לשלם עבור מניות המיעוט מחיר שהוא גבוה יותר מהמחיר ששולם להם בפועל.
לאור התוצאה אליה הגעתי לעיל בפסק-דין זה, אין מקום להרחיב את הדיבור בנושא זה. יחד עם זאת, יש לציין כי השאלה האם נסטלה הייתה מסכימה לשלם מחיר גבוה יותר עבור מניות המיעוט לא נבחנה בפועל. זאת בין היתר מאחר שהמבקשת לא הגישה את בקשתה אלא לאחר שהעסקה אושרה והושלמה, והיא לא ביקשה במסגרתה לעצור את העסקה ולמנוע אותה - אלא רק לקבל פיצוי בגין הנזק שנטען שנגרם לחברי הקבוצה (זאת, בניגוד למבקש אחר שעתר לקבל צו מניעה לדחיית הצבעת האסיפה הכללית ועסקת המיזוג - ר' תנ"ג (מחוזי מרכז) 16698-03-16 בן חמו נ' אסם השקעות בע"מ (15.3.2016)).
בהקשר זה יש להדגיש כי במסגרת המשא-ומתן שהיא מנהלת עם הוועדה הבלתי תלויה, לא חלה על נסטלה חובה להסכים להצעה לרכישת מניות המיעוט, יהיה המחיר המוצע עבור המניות אשר יהיה. נסטלה רשאית לסרב לבצע את העסקה גם אם המחיר שהיא נדרשת לשלם עבור המניות הוא מחיר סביר והוגן (למשל - מאחר שהיא אינה מעוניינת או אינה מסוגלת להשקיע את הסכום הנדרש כדי לרכוש את המניות, או מכל סיבה אחרת).
אילו היה אחד מבעלי-המניות מבקש למנוע את קיום העסקה לפני השלמתה, הייתה לנסטלה הזדמנות להביע את עמדתה בשאלה האם היא נכונה להוסיף למחיר העסקה סכום נוסף אם לאו. אילו תשובתה באשר לאפשרות כזו הייתה שלילית - הרי שגם לו בית-המשפט היה קובע כי מחיר העסקה שהתגבש בין נסטלה לבין אסם חרג ממתחם הסבירות ולא היה הוגן, התוצאה הייתה כי העסקה לא הייתה יוצאת אל הפועל, ובעלי-מניות המיעוט היו נותרים בעלים של מניותיהם.