בהתאם לכלל ההגינות המלאה, כאשר מדובר בעסקה בניגוד עניינים (בה למשל בעל השליטה מבקש להתקשר עם החברה שבשליטתו), יוטל על הנתבע להוכיח, ראשית, כי ההליך שבו התקבלה העסקה היה הוגן (fair dealing); ושנית, כי תנאיה של העסקה הם הוגנים (fair price). מכאן שבמסגרת הבחינה שמבצע בית-המשפט כאשר חל הסטנדרט של כלל ההגינות המלאה – ובשונה מהבחינה שהוא מבצע במסגרת תחולת כלל שיקול הדעת העסקי – בית-המשפט בוחן גם את תוכן ההחלטה העסקית לגופה, וכדברי בית-המשפט: "הנה כי כן, בניגוד לכלל שיקול הדעת העסקי, בגדרו של כלל ההגינות המוחלטת בית המשפט נדרש, ככלל, לתוכן ההחלטה העסקית" (עניין ורדניקוב, פס' 76 לפסק-דינו של השופט י' עמית).
34. בדלוור, שם התפתח כלל ההגינות המלאה, החוק אינו מחייב חברות לנקוט בהליך מיוחד כלשהו בנוגע לעסקאות בעלי עניין, כתנאי לתוקפן. לכן, בתי-המשפט בדלוור פיתחו מערכת של כללים שנועדה להתמודד עם עסקאות בעלי עניין ולנטרל את ניגוד העניינים הטבוע בהן (ור' חמדני וחנס – הגינות מלאה?, בעמ' 85; כן ר' עניין ורדניקוב, פס' 77, 84–87 לפסק-דינו של השופט י' עמית).
בהתאם לפסיקה במדינת דלוור, כלל שיקול הדעת העסקי וכלל ההגינות המלאה קשורים זה בזה. בדרך כלל מוחל כלל ההגינות המלאה במצבים בהם נסתר כלל שיקול הדעת העסקי, ובפרט בנסיבות בהן קיים ניגוד עניינים משמעותי. לכן, בנסיבות בהן מוכיח התובע כי דירקטוריון החברה היה במצב של ניגוד עניינים, לא יחול כלל שיקול הדעת העסקי, וסטנדרט הביקורת שיופעל יהיה זה של ההגינות המלאה (ר' עניין ורדניקוב, בפס' 78 לפסק-דינו של השופט י' עמית; חנס – כלל שיקול הדעת העסקי, בעמ' 325; עניין פיננסיטק, בפס' 58 לפסק-דיני שם).
35. בתי-המשפט בישראל התייחסו גם לכלל ההגינות המלאה. בע"א 2773/04 נצבא חברה להתנחלות בע"מ נ' עטר, פ"ד סב(1) 456 (2006) החיל הנשיא א' ברק את מבחן ההגינות המלאה על רקע תביעת קיפוח, תוך אמירה כי: "בחינה קפדנית במיוחד נעשית מקום שבו החברה הרוכשת שולטת בחברה הנרכשת... במקרה כזה, הטילו בתי המשפט בארצות הברית את נטל ההוכחה על כתפי המצדדים בעסקת הרכישה, להוכיח את הגינות העסקה ... הם הפעילו רף בחינה גבוה של הגינות מלאהEntire Fairness") ") וביקורת ברמה של בדיקה זהירה Careful Scrutiny")")... כזה הוא המקרה שבפנינו" (שם, בפס' 2–3 לפסק-דינו של הנשיא א' ברק).
בעניין מכתשים אגן התייחס בית-המשפט המחוזי (השופטת ד' קרת-מאיר) לכלל ההגינות המלאה וציין:
"בית-המשפט במדינת דלוור עיצב מבחן מיוחד לבחינת עסקה בה בעל-השליטה מצוי בניגוד עניינים – מבחן ההגינות המלאה (entire fairness) [...] למבחן ההגינות המלאה יש שני מרכיבים: הדרישה להליך הוגן והדרישה למחיר הוגן. עוד יש לציין כי למבחן ההגינות המלאה פן פרוצדוראלי ופן מהותי" (עניין מכתשים אגן, בעמ' 23).