לסיכום עמדתו, פירט בית-המשפט העליון בדלוור מהם התנאים שיש להוכיח את התקיימותם כדי להחיל על עסקת מיזוג בה רוכש בעל השליטה את מניות הציבור את הבחינה המקלה של כלל שיקול הדעת העסקי: בעל השליטה התנה את העסקה באישורם של ועדה מיוחדת ושל רוב מבעלי-מניות המיעוט; הוועדה המיוחדת היא עצמאית ובלתי תלויה; הוועדה המיוחדת הוסמכה לבחור את יועציה ולסרב לעסקה; הוועדה ממלאת את חובת הזהירות ("duty of care") בניהול המשא-ומתן בעסקה; הצבעת בעלי-מניות המיעוט המאשרים את העסקה מבוססת על מידע מלא ("informed"); ואין כפייה על בעלי-מניות המיעוט בעסקה. וכך נקבע על-ידי בית-המשפט:
"To summarize our holding, in controller buyouts, the business judgment standard of review will be applied if and only if: (i) the controller conditions the procession of the transaction on the approval of both a Special Committee and a majority of the minority stockholders; (ii) the Special Committee is independent; (iii) the Special Committee is empowered to freely select its own advisors and to say no definitively; (iv) the Special Committee meets its duty of care in negotiating a fair price; (v) the vote of the minority is informed; and (vi) there is no coercion of the minority" (שם, בעמ' 645).
כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, כך נקבע בדלוור, אין עוד הצדקה להתערב בעסקה ולבחון אותה בסטנדרט של כלל ההגינות המלאה, וניתן להחיל עליה את סטנדרט הביקורת המקל של כלל שיקול הדעת העסקי. יצוין כי בית-המשפט לערעורים במדינת ניו יורק אימץ אף הוא את ההלכה שנקבע בעניין MFW בעניין Matter of Kenneth Cole Prods., Inc. S’holder Litig., 2016 N.Y. Slip Op 03545, ¶ 1, 27 N.Y.3d 268, 32 N.Y.S.3d 551, 52 N.E.3d 214 (N.Y. May 5, 2016). כמו כן בIn re EZCORP Inc. Consulting Agreement Derivative Litig., No. CV 9962-VCL, 2016 Del. Ch. LEXIS 14, at *28 (Ch. Jan 25, 2016) קבעה ערכאת ה-Chancery בדלוור כי המסגרת המשפטית של הלכת MFW חלה גם על עסקה של החברה עם בעל השליטה בה במהלך ניהול עסקי החברה (לביקורת על החלטה זו ר' אצל Fiegenbaum).
57. גם השופטת מ' אגמון-גונן במאמרה הביעה עמדה המצדדת בצמצום מידת ההתערבות של בתי-המשפט בבחינת עסקאות שעוצבו בידי ועדה בלתי תלויה וקיבלו את כלל האישורים הנדרשים בחוק, וזאת בהתאם למגמה של בתי-המשפט בדלוור:
"על בתי-המשפט בארץ ללכת בעקבות המגמה המסתמנת בבית-המשפט בדלוור בפסקי-הדין בעניין MFW shareholders ו-SEPTA v. Volgenau, שלפיה כאשר עסקה עם בעל השליטה מאושרת על-ידי ועדה בלתי תלויה של הדירקטוריון המנהלת משא-ומתן על תנאי עסקת מיזוג, על-ידי הדירקטוריון ועל-ידי רוב מבין בעלי מניות המיעוט, יחול מבחן שיקול-הדעת העסקי. היינו, בית-המשפט לא יבדוק את העסקה לגופה" (ר' אגמון-גונן, בעמ' 68).