59. בהקשר זה יובהרו להלן מספר נושאים. ראשית, כי יש להבחין בין סוגי פגמים שונים בעבודת הוועדה; שנית, כי אם מדובר בפגמים שאינם עולים כדי הפרת חובת האמון של חברי הוועדה ובעלת השליטה, יש לתת משמעות מסוימת לתוצרים של עבודת הוועדה חרף הפגמים שנפלו בה; ולבסוף, כי כאשר נפלו בתהליך העבודה של הוועדה פגמים שאינם שוללים מיניה וביה את התהליך שהיא ביצעה, בית-המשפט יחיל על המחיר שנקבע על-ידיה סטנדרט מקל יותר של ביקורת שיפוטית (ביחס לסטנדרט המחמיר של ההגינות המלאה), אשר יביא לידי ביטוי את העובדה שהתנהל משא-ומתן בין בעלת השליטה לבין החברה באמצעות הוועדה.
הפגמים בעבודת הוועדה יכולים להיות מגוונים. ישנם, מצד אחד, פגמים שהם טכניים וחסרי משמעות. במקרים כאלה, בית-המשפט לא ייחס חשיבות לפגמים, וסטנדרט הביקורת שיוחל על העסקה יהיה זה של כלל שיקול הדעת העסקי.
מנגד, ייתכנו גם מקרים קיצוניים בהם הפגמים הם כאלה שעולים כדי הפרת חובת האמון של חברי הוועדה. מדובר בליקויים שמעידים על כך שהוועדה – חרף כינויה – לא הייתה "בלתי תלויה", אלא הייתה ועדה שהוקמה לשם מראית עין של היעדר תלות, כאשר בפועל היא הייתה תלויה בבעל השליטה ופעלה בהתאם להנחיותיו וכדי לקדם את האינטרסים שלו - ולא של בעלי-מניות המיעוט. במקרים כאלה, לא תהיה משמעות להמלצות הוועדה, ובית-המשפט יתעלם מקיומה. בית-המשפט צריך כמובן להיות ער לחשש מפני ועדה הפועלת באופן כזה, ולוודא שמצב כזה אינו מתקיים במקרה הנדון בפניו.
60. ודוק - חרף היתרונות הרבים בקיומו של המוסד של ועדה בלתי תלויה, על בית-המשפט להיות ער כל העת לכך שהאפשרות להקים ועדה כזו, וההקלה הפרוצדורלית שהיא יוצרת בנסיבות המתאימות על אישור העסקה על-ידי בית-המשפט, הן גם "פרצה הקוראת לגנב". בית-המשפט צריך לכן למנוע מאותם "גנבים" לנצל את הפרצה הזו, על-ידי הקמת ועדה שלמראית עין עונה על כל דרישות הפסיקה בהקשר זה, אך שבפועל היא מאפשרת לבעלי שליטה לפגוע בבעלי-מניות המיעוט תחת חסותו של בית-המשפט ובהתבסס על הכללים שנקבעו על-ידיו.
חשש זה זוכה להתייחסות גם במאמרם של המלומדים חמדני וחנס:
"תפקיד מרכזי של בית המשפט בהקשר זה הוא לוודא כי ההליך לא התנהל למראית עין בלבד. איננו משלים את עצמנו שמדובר במשימה קלה. לצורך כך על בית המשפט להתרשם שנעשה ניסיון ממשי לפעול להשגת ההצעה הטובה ביותר לבעלי המניות האפשרית, וזאת מבלי שהייתה השפעה פסולה של בעל השליטה או מי מטעמו" (חמדני וחנס – הגינות מלאה!, בעמ' 818).