חמדני וחנס התייחסו לעניין זה במאמרם:
"בהקשר זה ראוי לציין כי גם במסגרת בירור התביעה גופה, יש לתת משקל מסוים לקיומו של הליך אישור מיוחד, אף אם נפלו בו פגמים מסוימים" (חמדני וחנס – הגינות מלאה!, בעמ' 817).
64. כאמור, כאשר קיימים פגמים בעבודת הוועדה, סטנדרט הביקורת שיחיל בית-המשפט יהיה סטנדרט ביניים, שיהיה תלוי במידת החומרה של הפגמים הללו. בעניין ורדיניקוב התייחס בית-המשפט, בהקשר אחר, ל"גמישותו" של סטנדרט הביניים:
"טיבו של סטנדרט הביניים לא יהיה בהכרח זהה. עשויים להיות מקרים בהם כוח הכבידה של כלל שיקול הדעת העסקי ימשוך את סטנדרט הביניים לכיוונו, וייתכנו מקרים הפוכים בהם המטוטלת תתקרב לסטנדרט מחמיר יותר כמו כלל ההגינות המלאה. מטבע הדברים, תוכנו של הסטנדרט והשאלות העובדתיות הטעונות בירור במסגרתו, עלולים להשתנות בהתאם ל'כשל' הפוטנציאלי העלול להתעורר... חשיבותו של סטנדרט הביניים טמונה אפוא בגמישותו. הוא מאפשר לבית המשפט לנקוט ביקורת מחמירה יותר מזו המופעלת מתוקף כלל שיקול הדעת העסקי, ובמידת הצורך מאפשרת לבית המשפט להעמיק חקר בנקודות התורפה המתעוררות בהקשר הרלוונטי" (עניין ורדניקוב, בפס' 95 לפסק-דינו של השופט י' עמית; ור' גם עניין יווז'ין, בפס' 48–47 לפסק-דינו של השופט י' דנציגר (24.4.2018); וכן החלטתי בעניין אשש, בפס' 157–152).
בהקשר של הוועדה הבלתי תלויה ותנאי העסקה שגובשו על-ידיה, הבחינה של תהליך העבודה של הוועדה והבחינה המהותית של תנאי העסקה שלובות זו בזו ומשליכות זו על זו. משמעותו של סטנדרט הביניים במקרה כזה היא כי כל עוד בית-המשפט ימצא כי תנאי העסקה מצויים במתחם הסבירות, הוא לא יתערב בתנאים אלה, ולא יאשר את הבקשה להגשת תביעה ייצוגית בשמם של בעלי-מניות המיעוט. זאת - גם אם המחיר שהושג אינו המחיר הטוב ביותר שניתן היה להגיע אליו במסגרת משא-ומתן עם בעל השליטה.
65. בהקשר זה יש להזכיר כי גם כאשר תנאי העסקה לא גובשו באמצעות ועדה בלתי תלויה, וכאשר בית-המשפט מפעיל על התנאים הללו את סטנדרט הביקורת המחמיר של ההגינות המלאה, על בית-המשפט לבחון במקביל הן את תהליך הגיבוש של תנאי העסקה הן את תנאיה לגופם, כאשר בין שני הנושאים הללו קיים קשר של מקבילית כוחות.
במילים אחרות - תמיד יש קשר בין בחינת ההליך ההוגן לבין בחינת המחיר ההוגן. בבחינת השאלה האם תנאיה של עסקת מיזוג הם "הוגנים", על בית-המשפט לבחון את הוגנות ההליך והמחיר ההוגן כמכלול. למרות שמבחינה טכנית כל אחד משני הרכיבים הללו נבחן בנפרד, מדובר באופן מהותי בשני רכיבים של אותו מבחן.