המבקשת הוסיפה כי בעלת השליטה קיימה משא-ומתן עם משפחות המייסדים לפני הקמת הוועדה. עם התנעת התהליך בחודש יולי 2015, וחודשים רבים לפני שהוקמה הוועדה, נפגשה נסטלה עם נציגי משפחות המייסדים כדי לוודא שקיימת ביניהם תמימות דעים ביחס לשוויה של אסם. את המגעים הללו ניהלה נסטלה תוך שהיא יודעת שכוח המיקוח של משפחות המייסדים נמוך.
בהמשך, בישיבה הראשונה של הוועדה ולאחר היעוץ שהיא קיבלה מעו"ד הייק, היא החליטה לפגוש את משפחות המייסדים, כביכול לשם בחינת היתכנות העסקה. בפועל, במסגרת הפגישה הבהירו משפחות המייסדים לוועדה את ציפיותיהן לגבי התמורה בעסקה, ציפיות שנדונו כבר מול נסטלה. לשיטת המבקשת, הוועדה הבינה היטב את ציפיות משפחות המייסדים ביחס לתמורה ולוודאות בעסקה, מה שתמך באפשרות לבחור במתווה של מיזוג משולש הופכי לביצועה.
94. מנגד, המשיבים דחו את הטענה לפיה נושאי משרה בכירים באסם גרמו לכך שהתחזיות של אסם "יבושלו" באופן שיצדיק הערכת שווי נמוכה לחברה, וכתוצאה מכך - מחירי מניה נמוכים. לגישתם, לאחר שמר פרופר יזם את הפניה לנסטלה ביולי 2015, ביצעה נסטלה בין החודשים יולי ואוקטובר 2015 בדיקות פנימיות שונות ללא מעורבות אסם. לאחר הפגישה עם נסטלה ביולי 2015, מינה מר פרופר צוות סגור ומצומצם באסם, שנועד להיות צוות מתאם שיסייע לנסטלה בהליך הבחינה הפנימי שערכה - והכל על בסיס המידע הקיים כבר בידי אסם.
המשיבים הוסיפו כי התחזיות השנתיות שהכינה אסם הוכנו בלי קשר לעסקה, והרבה לפני שזו הייתה על השולחן; וכי יש לדחות את הטענה שלפיה התחזיות של השנים 2015–2016 היו שמרניות ביחס לתחזיות עבר. זאת בשים לב לכך שהפער בין התחזיות נעוץ בכך שהתחזית לשנת 2016 הוכנה בשנת 2015, שהייתה "שנת שבר" בקמעונאות הישראלית והשפיעה על התחזיות שלאחריה.
עוד נטען בהקשר זה כי גישת המבקשת אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה בדלוור, שלפיה מועד בחינת העמידה בתנאי ההגנה הפרוצדוראלית הכפולה הוא מועד תחילת המשא-ומתן על התנאים המסחריים של העסקה, ובענייננו - מועד הקמת הוועדה המיוחדת. יתר על כן - בית-המשפט העליון בדלוור אף קבע כי אין מניעה לערוך מגעים לבחינת היתכנות של עסקה, כפי שנסטלה עשתה בענייננו.
המשיבים הוסיפו כי טענות המבקשת בדבר "משא-ומתן מקדים" בין נסטלה או הוועדה לבין משפחות המייסדים הן למעשה ניסיונות לבצע "תיארוך לאחור" של מועד תחילת המשא-ומתן למועד מוקדם בהרבה ממועד מינוי הוועדה המיוחדת. אולם, לגישתם, בפגישות עם משפחות המייסדים לא נערך דיון במחיר העסקה אלא בשאלת היתכנותה בלבד - וזאת לנוכח העובדה שהמשפחות החזיקו כ-24% ממניות אסם, ולנוכח החשיבות בעמדתם ביחס להיתכנות העסקה כתוצאה מכך.