המבקשת התייחסה לאינדיקציות שנסטלה טענה לגביהן כי הן מעידות על הוגנות התמורה – הסכמת משפחות המייסדים לתמורה והצבעת 75% מהמשקיעים המוסדיים בעד העסקה – וטענה כי אין לתת להן כל משקל. ביחס להסכמת משפחות המייסדים, נטען כי המשפחות רצו למכור את מניותיהן מתוך שיקוליהן שלהן, וללא קשר לעסקת המיזוג. בהתייחס להצבעה של 75% מהמשקיעים המוסדיים בעד העסקה, טענה המבקשת כי דווקא ההתנגדות של 25% מהם היא שמשמשת אינדיקציה לכך שהעסקה לא הייתה הוגנת.
לבסוף, טענה המבקשת כי ביצוע העסקה במתווה של מיזוג משולש הופכי מנוגד למתחייב מחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), הקובע כי עסקת Going Private תתבצע בדרך של הצעת רכש. רכישת מניות הציבור בדרך של מיזוג נתפסת על-ידי בעל השליטה כדרך להבטיח שהמחיר הסופי שישולם בעבור כל מניה יהיה נמוך יחסית. לשיטתה של המבקשת, סעיף 336 לחוק החברות קובע הסדר ממצה וללא חריגים.
טענות המשיבים
10. שלוש קבוצות משיבים הגישו את סיכומיהן: המשיבים 1, 4–11ו-15 (יכונו להלן גם: "אסם" או "אסם והדירקטורים"), נסטלה וחברי הוועדה המיוחדת (שלוש הקבוצות הללו יחד יכונו להלן: "המשיבים").
11. טענות המשיבים ביחס לרף הביקורת השיפוטית - המשיבים טענו כי יש להחיל על העסקה את רף הביקורת השיפוטית של כלל שיקול הדעת העסקי, ומשכך כי אין מקום לבחון את סבירות ההחלטה על תנאי העסקה לגופה. המשיבים ביססו את הטענה על דרישת ההגנה הפרוצדורלית הכפולה שהתפתחה בדיני מדינת דלוור, אשר לפיה עסקת Going Private שערכה חברה תחסה תחת רף הביקורת השיפוטית המקל של כלל שיקול הדעת העסקי, בהתקיים שישה תנאים עובדתיים שגובשו לעניין זה בפסק-דינו של בית-המשפט העליון בדלוור בעניין MFW. לטענת המשיבים, כל ששת התנאים שנקבעו בעניין MFW הוכחו בענייננו.
ראשית, העסקה הותנתה באישור הוועדה המיוחדת. משכך, אין כל רלוונטיות לטענת המבקשת לפיה נסטלה היא שיזמה את עסקת המיזוג - דבר הפוגם לכאורה בהליך אישורה. מכל מקום, יש לדחות את הטענה לגופה הואיל ומר דן פרופר הוא שפנה לנסטלה מטעם אסם בבקשה להניע מיזוג ביולי 2015.
שנית, הוועדה היתה בלתי תלויה, וחבריה היו שני הדירקטורים החיצוניים ודירקטור בלתי תלוי - שלושתם מנוסים ורציניים. המשיבים דחו את טענת המבקשת בהקשר זה, לפיה נציגי בעלת השליטה התערבו בהליכי עבודתה של הוועדה בשל העובדה כי בישיבתה הראשונה של הוועדה נוכח עו"ד גבי הייק (להלן: "עו"ד הייק"), שייצג את נסטלה. עוד צוין כי ההנהלה הבכירה באסם נמנעה מכל קשר עם חברי הוועדה, וזאת כדי להימנע ולו ממראית עין של השפעה פסולה.