160. אני סבורה כי הליך הבחירה של מעריך השווי על-ידי הוועדה כפי שהוא תואר לעיל, לא היה כזה שפגע בזכויות בעלי-מניות המיעוט, וכי חרף העובדה שחברי הוועדה ראיינו לתפקיד שני מועמדים בלבד, אין מקום לקבוע כי מדובר בפגם משמעותי בבחינת תהליך העבודה של הוועדה.
ראשית יש לציין בהקשר זה כי גם המבקשת לא טענה לקיומם של שיקולים זרים של הוועדה בבחירה דווקא במר תשובה. מכאן כי הבחירה נעשתה על-ידי הוועדה מתוך הנחה כי מדובר במועמד טוב וראוי, אשר יוכל לתת לוועדה את השירות הנדרש.
כפי שעולה מחקירתו של מר ירושלמי, הבחירה להתקשר עם מר תשובה התבססה על היכרות וניסיון חיובי של מר ירושלמי עמו בעבר, ולא על המלצה של בעלת השליטה, של החברה, או של מי מטעמן. במסגרת החקירה, מר ירושלמי סיפר על הערכה רבה שמר תשובה זכה לה דווקא ממי שנפגע מחוות-דעתו:
"אני במסגרת אורמת, אז תשובה עשה שמה עבודה כשאני הייתי דירקטור באורמת מול חברת הבת בארצות-הברית קנתה את חברת האם ותשובה עשתה [כך במקור, ר.ר.] עבודה שהייתה לרעת האמריקאים, והם העריכו אותו בצורה לא רגילה, לא היה פסיק אחד שהם שינו, לכן אני רציתי שתשובה ילווה אותנו פה ולדעת שללא משוא פנים, בשקיפות מלאה וביושרה ובמקצוענות הוא יציג נתונים" (ר' פרוטוקול מיום 26.3.2019, בעמ' 367, ש' 13–19).
בהחלטה בכתב של הוועדה המיוחדת שתועדה בדיעבד בפרוטוקול מיום 31.12.2015, נכתב כי מר תשובה נבחר לתפקיד מעריך השווי משום ש:"(1) למר תשובה השכלה, כישורים, ניסיון מקצועי, מומחיות ומוניטין בתחום ביצוע הערכות השווי והייעוץ האסטרטגי, ובין היתר נתן ייעוץ אסטרטגי לחברות תנובה, אלקטרה, בזק, פלאפון, אורנג', הוט, IBM, מוטורולה, מגדל ובנק הפועלים; (2) חלק מחברי הועדה עבדו עימו בעסקת המיזוג שבוצעה בחברת אורמת, וכן במתן ייעוץ לחברות גילת ובזק בינלאומי, והתרשמו ממקצועיותו ומידיעותיו; (3) היותה של חברת טריגר פורסייט חלק מפירמת דלויט העולמית, שנמנית בין ה-BIG 4, הכפופה למתודולוגיות העבודה שלה, נהנית מהמוניטין העולמי שלה ומיכולותיה; (4) לחברי הוועדה אין קשרים עם טריגר פורסייט או דלויט היוצרים ניגוד אינטרסים" (ר' פרוטוקול ישיבת הוועדה המיוחדת מיום 31.12.2015, בעמ' 1).
161. ואכן, גם המבקשת לא חלקה על כל אלה, ולא העלתה כל טענה בדבר מומחיותו, ניסיונו, או כישוריו של מר תשובה - היועץ בו בחרה הוועדה בסופו של דבר. לכן, אין להניח ולא ניתן לקבוע כי אופן הבחירה במר תשובה השפיע על טיב היעוץ הכלכלי שקיבלה הוועדה. משכך, אני סבורה כי גם אם הוועדה בחרה שלא לראיין מועמדים נוספים למעט מר תשובה ומועמד אחד נוסף (וזאת אולי לאור הצורך בשמירה על חשאיות ההליך ומתוך מטרה לזרזו), לא ניתן לקבוע כי הליך הבחירה במר תשובה כשלעצמו פגע בבעלי-מניות המיעוט בדרך כלשהי, או כי מצבם היה טוב יותר אילו הייתה הוועדה מראיינת מועמדים נוספים, או בוחרת, לאור זאת, ביועץ כלכלי אחר.