מאחר שהוועדה בחרה במומחה לאור המלצה של חבר הוועדה שמקורה בניסיון מקצועי קודם עמו - ולא לאור המלצה של החברה, בעלת השליטה או מי מטעמן; ומשהמומחיות של המומחה הזה אינה שנויה במחלוקת - אני סבורה כי לא נגרם נזק לתהליך העבודה של הוועדה. הבחירה האמורה לא פגעה ביכולתה של הוועדה לנהל משא-ומתן עם בעלת השליטה ולא פגעה בבעלי-מניות המיעוט.
פניית הוועדה הבלתי תלויה לנסטלה בבקשה לקבל הצעה לעסקה
162. נושא נוסף הקשור לעבודת הוועדה ולמעורבותו של עו"ד הייק בה, נוגע לכך שהוועדה הבלתי תלויה פנתה לנסטלה באמצעות עו"ד הייק בבקשה לקבל ממנה הצעה לרכישת מניות המיעוט. במכתב הפנייה, מיום 1.11.2015, נכתב כי הוועדה ביקשה מעו"ד הייק לפנות אל נסטלה בבקשה לקבלת הצעה לעסקה, וכי כוונתה לשקול כל הצעה בזריזות - שכן האינטרס של החברה ושל בעלי-מניותיה הוא שהעסקה תושלם במהירות המרבית (ר' ת/6).
163. אקדים ואציין כי הפניה לנסטלה כשלעצמה בבקשה לקבל הצעה, איננה בעייתית. היא נועדה לברר את כוונותיה של נסטלה ואת מידת הרצינות שלה לגבי העסקה, ולקבל ממנה הצעה ראשונית. מר ירושלמי ציין כי הפנייה לנסטלה שנערכה על-ידי עו"ד הייק נעשתה "על מנת לוודא שנסטלה אכן מוכנה לדון ברכישת מניות אסם שבידי הציבור" (ר' סעיף 11 לתצהיר מטעמו). בחקירתו הוא נשאל מדוע נדרשה פנייה לנסטלה אם בישיבת הדירקטוריון שבה הוקמה הוועדה כבר הבהיר דן פרופר לדירקטוריון כי נסטלה הסכימה לשקול עסקה שבה תרכוש את מניות הציבור. הוא השיב כי הוועדה ביקשה לקבל מסמך מנסטלה שיעיד על רצינותה, יחייב אותה ויקשה עליה לסגת ממנו גם אם התוצאות העסקיות של אסם יתדרדרו (ר' פרוטוקול מיום 26.3.2019, עמ' 351, ש' 20 – עמ' 352, ש' 4). הסבר זה הוא סביר בעיני.
אכן מוטב היה שפנייה כזו לנסטלה בשם החברה לא הייתה נעשית באמצעות מי שחברי הוועדה ידעו שהוא בא-כוחה של נסטלה ומייצג אותה בעסקה. יחד עם זאת, בנסיבות העניין לא הייתה הפנייה הזו בעייתית והיא לא גרמה לנזק (ונראה כי גם המבקשת אינה טוענת אחרת).
מר ירושלמי העיד כי דווקא העובדה שעו"ד הייק הוא ה"חוליה המקשרת" עם נסטלה ומכיר אותה היטב, היא שהביאה את הוועדה לפנות אליה באמצעותו (ר' פרוטוקול מיום 26.3.2019, עמ' 354, ש' 9–12). כן צוין כי אין לייחס חשיבות רבה לניסוח הפנייה, שכלל התייחסות לכוונת הוועדה לפעול בזריזות, הואיל וממילא הנושא המשמעותי מבחינת עבודת הוועדה לא היה הפניה לנסטלה אלא החתימה על ההסכם עמה:
"צריך להבדיל בין הפניה לבין החתימה על ההסכם. לא חתמנו על פסיק לפני שקיבלנו ייעוץ משפטי מכל הכיוונים ב- 20 ישיבות שאנחנו קיימנו והם קיימו עוד 20 ישיבות. יש הבדל בין נייר שאומר- כן אני רוצה לקנות ואלה התנאים שלי, שהיא כותבת, לבין התשובה שלנו- אנחנו מאשרים את הקניה. זה תהליך ארוך בין שני הדברים" (שם, בעמ' 355, ש' 20 – עמ' 356, ש' 3; ר' גם שם, בעמ' 354, ש' 16–18; ושם, עמ' 356, ש' 13–14).