72. בפרשת עמיחי נקבע כי נקודת המוצא בהליך שעניינו הגבלת חופש העיסוק היא כי שלילה בפועל או הגבלה של האפשרות לעסוק בעבודה או במשלח-יד מהווה פגיעה בחופש העיסוק, אשר מהווה זכות יסוד של הפרט (ע"ע 292/99 עמיחי - חברת יוסי גולדהמר בע"מ, פד"ע לה 204 (17.7.00); להלן: פרשת עמיחי). ואכן, פסקת ההגבלה מתירה פגיעה בחופש העיסוק ואולם מתירה פגיעה זו רק באמצעות חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו (סעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק). כמו כן, ניתן לאזן זכות יסוד זו אל מול כל זכות יסוד אחרת.
73. אשר לזכותו של אדם להתפטר מעבודתו נקבע כי:
"ראש וראשון נקדים ונאמר, כי זכותו של אדם בישראל לעבוד וכחלק מהותי הימנה קמה אף זכותו להתפטר. אלה הן זכויות יסוד חברתיות ובסיסיות הנגזרות מהזכות החוקתית לאוטונומיה אישית של העובד ומן הזכות לכבוד והמעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק. לפיכך, אין מונעים מאדם להתפטר ולסיים את יחסי העבודה בינו לבין המעסיק.
עמד על כך בית המשפט העליון משכבר הימים בפרשת אלקו מפי השופט ברנזון:
'אין מחלוקת לגביי העקרונות המשפטיים החלים על התפטרות של עובד: זוהי זכות הנתונה אישית לעובד. זכות שאינה ניתנת לערעור, באשר אין אוכפים יחסי עובד ומעביד.'
והוסיף והטעים השופט שמגר באותה פרשה:
'זכות ההתפטרות מן העבודה, הינה זכותו של העובד לפרוק מעצמו עולו של הקשר החוזי אותו כרת עם המעביד, היא מחירויות היסוד של הפרט ואין לשללה או להגבילה, כל עוד לא נקבע בדבר חקיקה אחרת...'" (סק"כ 722-09-11 מדינת ישראל - ההסתדרות הרפואית בישראל, סעיף 25 לחוות דעת הנשיאה דאז ארד, 4.9.2011; ראו גם 14501-12-11 אינטל אלקטרוניקה בע"מ - אלכסנדרה מרסון, 21.12.2011; להלן: פרשת מרסון).
74. יודגש כי זכות העובד להתפטר, אינה שוללת את זכותו של המעסיק להגן על קניינו ובתוך כך לדרוש את הגבלת עיסוקו של העובד כאשר מתקיימות הנסיבות המצדיקות זאת. עוד יצוין, כי לצד הנפגע מהפרת ההסכם עומדות תרופות שונות ובהן תביעה לפיצויים שנגרמו כתוצאה מהפרת התחייבויות העובד.
75. בענייננו, מצאתי כי הנתבעות 2-3 חתמו על הסכם סודיות לתקופה של שנה. הסכם זה לא כלל הגבלת עיסוק אלא אך שימוש במידע שהגיע לנתבעות 2-3 במסגרת עבודתן. אמנם הסכם סודיות של מר שמלה לא הוצג בפני אך מר שמלה הודה כי הוא היה אחראי על החתמת העובדים על התחייבות שכזו ומדין קל וחומר יש להחיל זאת גם עליו. יתרה מכך, בפרשת הדקה ה-90 נקבע: