התובע מצדו טוען כי פסק הבוררות לא מקים השתק עילה שכן הטענות כלפי הנתבעים כלל לא נדונו במסגרת הליך הבוררות, מה גם שהנתבעים לא היו צד לסעיף הבוררות בין התובע לחברה. עוד טוען התובע כי טענת הנתבע 2 כי כלל לא היה מודע להליך הבוררות אינה נכונה, שכן בנו של התובע המציא באופן אישי לנתבע 2 צו עיקול במסגרת הבקשה למינוי בורר.
לאחר בחינת טענות הצדדים אני סבורה כי בנסיבות המקרה, בהן התובע מעלה טענות כנגד הנתבעים, שלא היו צד להליך הבוררות, ביחס להתנהלותם הן בתקופה שקדמה להליך הבוררות, הן במהלך ולאחר הליך הבוררות לא מתקיים השתק עילה. אפרט בקצרה.
טענות הנתבעים שובות את הלב, אכן דומה כי התובע מבסס את עיקר טיעוניו על המסכת העובדתית שהייתה ידועה לו ערב פתיחת הליך הבוררות. אמנם, התובע מתאר בתביעתו את השתלשלות האירועים שהובילה להגשת התובענה הכוללת את מצב הדברים ערב מתן פסק הבוררות. אולם, מדובר ברקע, הנועד כדי להבהיר את טענות התובע ביחס לאירועים שהתרחשו לאחר מתן פסק הבוררות. התובע טען, בין היתר, כי הנתבעים נמנעו מלקיים את פסק הבוררות ופעלו לפירוק החברה בסמוך לקבלת פסק הבוררות, וזו אחת העילות העומדת בבסיס התביעה שלפניי, ובה, מטבע הדברים, לא ניתן היה לדון במסגרת הבוררות.
התובע טוען כי צעד בהתאם לתוואי הדרך המשפטית הסלולה – ראשית פנה בדרישה לקיום הסכם האופציה לחברה, לאחר מכן פנה אל בית המשפט בקשה לקבלת צו פירוק מאחר והחברה לא כיבדה את חובותיה החוזיות. בהמשך, משבית המשפט העליון פסק כי הליך הפירוק אינו ההליך ההולם את הסוגיה שבמחלוקת, פנה אל הליך הבוררות. אולם, משזכה לבסוף בפסק הבוררות הגישו חברות שבשליטת הנתבעים בקשה לפירוק החברה וכך מצא עצמו התובע עומד מול שוקת שבורה. לטענתו, תוצאה זו היא פרי התנהלות מכוונת מצד הנתבעים, אשר פעלו כלפיו במרמה ובחוסר תום לב. אם כן, התובע מעלה טענות חדשות, שהתקיימו לאחר מתן פסק הבוררות. מכאן שמדובר בעילה עצמאית ונפרדת המצדיקה ברור לגופה.
4. העדויות בהליך
לאחר דחיית הטענות המקדמיות, ובטרם אדון בתביעה לגופה אעמוד על העדים והעדויות שלפניי. העידו לפניי התובע מזה והנתבעים מזה, כאשר מרבית העדויות אינן נתמכות במסמכים, ומבוססות, לדברי העדים, על זכרונם את הדברים. כבר בשלב זה אציין כי לא ביססתי כמעט כל ממצא, לא על עדות התובע ולא על עדויות הנתבעים משני טעמים מרכזיים. ראשית, מדובר בצדדים מעורבים, שלהם אינטרס בתוצאות ההליך באופן ישיר, ושנית העדים העידו בשנת 2017 על אירועים שקרו בין השנים 2000 (ההסכמים הראשונים; 2006 (חתימת הסכם האופציה) ו-2011 (פירוק החברה לאחר פסק הבוררות), כך שקשה להניח כי זכרו את הדברים כהווייתם. גם העדויות בבוררות סבלו מבעיה דומה, שכן הבוררות התנהלה בין השנים 2009 ל-2011.