--- סוף עמוד 16 ---
לבסוף, העירייה טענה כי סעיפים נוספים של חוק המקרקעין מכשירים את הסכם הפשרה שבנדון, כגון סעיף 43 לחוק הקובע ש"בית המשפט יתחשב ככל האפשר במשאלותיהם של השותפים" במסגרת פירוק השיתוף. אין צורך להרחיב ביחס לטענות אלה, שאינן חלות על נסיבות המקרה שלפנינו. סעיף 43, כמו סעיפים אחרים שאליו הפנו הצדדים, מכוון אל בית המשפט, ומורה לו כי במסגרת הכרעתו בהליך של פירוק השיתוף ומתן הצו השיפוטי עליו להתחשב בשיקולים שונים. ברם, אצלנו ההליך אינו עוסק בצו של בית המשפט או בהכרעה שיפוטית בהליך פירוק השיתוף, אלא בשאלת תחולת דיני המכרזים על העירייה, והאם הייתה רשאית לגבש הסכם פשרה במנותק מדינים אלה.
10. סיכומם של דברים, לפי לשון פקודת העיריות, חובת המכרז הפומבי חלה גם על הסכם פשרה שרוצה רשות לכרות במסגרת הליך של פירוק שיתוף. תוצאה זו באה להגן על תכליות דיני המכרזים ועל תכליות דיני פירוק השיתוף. ונכון לדייק: הדין הוא הקובע. כשם שיש לפעול על פי הדין כאשר הוא מחייב לערוך מכרז פומבי, כך יש להכיר בפטור מחובה זו הרשום בדין. המסקנה היא שהסכם הפשרה שגיבשו העירייה והיזם מנוגד לדין, כפי שנקבע בערכאה קמא, ודין הערעור להידחות.
עד כאן הדיון בטענות הערעוריות. ואולם הצדדים – לרבות היועץ המשפטי לממשלה – הוסיפו והעלו טענות ביחס לסוגיה נוספת וקשורה, שאינה נדרשת במסגרת ההכרעה דנן: האם בית משפט השלום, הדן בפירוק השיתוף, כפוף גם הוא לדיני המכרזים? וביתר פירוט, האם יכול בית המשפט להורות על מכירה פנימית, בין השותפים בלבד, גם אם הרשות הייתה נדרשת לערוך מכרז פומבי לו היה מדובר במכירה רצונית של זכויותיה? ודוקו, עד עתה עסקנו בתחולת דיני המכרזים על פירוק שיתוף בהסכמה, ללא הליך שיפוטי או במסגרת הסכם פשרה בהליך של פירוק שיתוף. כעת, לעומת זאת, השאלה מתעוררת ביחס להכרעה שיפוטית בדבר מכירת מקרקעין שלא ניתן לחלקם בעין. אצלנו בית המשפט של פירוק שיתוף טרם הכריע בדרך המכירה של המקרקעין. מטעם זה הסוגיה אינה מתעוררת במקרנו – ויתכן שגם לא תתעורר – ובוודאי שאין מקום להידרש לנסיבות המקרה דנן. יחד עם זאת, נדרשת הבהרה מסוימת בדבר הדין הכללי, וזאת כדי לשרטט תמונה שלמה יותר של חובת המכרז במקרים של פירוק שיתוף, ולנוכח עמדת היועץ המשפטי לממשלה וחוסר בהירות של פסק הדין קמא ביחס לנקודה זו.
--- סוף עמוד 17 ---
ד. הכרעה שיפוטית בהליך פירוק שיתוף כשאחד השותפים הוא רשות ציבורית
11. האם על בית המשפט הדן בהליך של פירוק שיתוף להורות על מכירת זכויות העירייה במקרקעין ללא מכרז פומבי, במקום שבו החוק והתקנות אינם מאפשרים זאת לעירייה עצמה? מכתבי טענותיהם של המערער, העירייה והיזם עולה כי הראשון משיב לשאלה זו בשלילה, ואילו האחרונים משיבים עליה בחיוב, הגם שצדדים אלה לא הרחיבו ביחס לנקודה זו. היועמ"ש הבהיר במפורש את עמדתו, לפיה במסגרת הכרעה שיפוטית של בית המשפט דיני המכרזים אינם מחייבים אותו. בית המשפט המחוזי ציין, בהערת אגב שלא נדרשה לשם הכרעה בתיק, כי בית משפט השלום יכול להחליט כי פירוק השיתוף בין היזם לעירייה יכולה להיות גם בדרך של מכירה פנימית.