--- סוף עמוד 21 ---
14. סוף דבר, ומנימוקים אחרים מאלה של בית המשפט המחוזי – הייתי מציע לחבריי לקבוע כי אין מקום להתערב בהכרעת בית המשפט המחוזי, לפיה דין החלטת מועצת העירייה להתבטל. בתמצית, דעתי היא כי העירייה חייבת לפעול לפי פקודת העיריות ודיני המכרזים עת מוכרת היא את זכויותיה במקרקעין על פי שיקול דעתה, ובכלל זאת גם הסכם פשרה במסגרת הליך משפטי. שנית, בית המשפט הדן בפירוק השיתוף אינו כפוף לדיני המכרזים. שלישית, במסגרת שיקול הדעת הנתון לו לפי החוק, והשיקולים המנויים במפורש בחוק, יש מקום כי בית המשפט ישקול גם את ההיבט הציבורי של פירוק השיתוף.
הערעור נדחה. העירייה תישא בשכר טרחת עורכי דינו של המשיב (משיב 1) ובהוצאותיו בסך של 20,000 ש"ח, ואילו משיבות 2 ו-3 ("היזם") – כל אחת מהן – תישאנה בשכר הטרחה ובהוצאותיו של המשיב בסך של 10,000 ש"ח.
ש ו פ ט
השופטת י' וילנר:
1. אני מסכימה לחוות דעתו של חברי השופט נ' הנדל.
ראשית, אני מסכימה לעמדתו של השופט הנדל לפיה חובת המכרז הפומבי חלה על רשות מקומית גם כאשר היא מבקשת לכרות הסכם פשרה במסגרת של הליך פירוק שיתוף, וכי הסכם הפשרה שגיבשו העירייה והיזם במקרה הנדון מנוגד לדין, ועל כן דין הערעור להידחות.
2. כפי שציין חברי, חובת עריכת מכרז חלה על רשות מקומית המבקשת למכור את המקרקעין שבבעלותה, וזאת על מנת להגן על האינטרס הציבורי ולהפעיל מנגנון ביקורת מפני מעשים בלתי תקינים בנכסי ציבור (ראו: בג"ץ 4401/10 גל נ' עיריית רחובות [פורסם בנבו] (24.3.2011)). משכך, במקרים בהם מבקשת הרשות המקומית לפרק שיתוף באמצעות הסכם בינה לבין שותפיה, היא כפופה לחובות החלות עליה מכוח החוק, ובהן החובה לערוך מכרז.
--- סוף עמוד 22 ---
3. בדומה לשופט הנדל, אף אני ערה לקושי הכרוך בתוצאה זו במקרים שבהם הרשות המקומית שותפה במקרקעין אך חלקה בהם קטן באופן משמעותי מחלקו של השותף. במקרים מעין אלה, כפי שציינו היזם והעירייה בטענותיהם, הטלת חובה על הרשות לערוך מכרז פומבי למכירת חלקה במקרקעין עלולה לפגוע באופן ניכר בשותף (המחזיק, כאמור, בעיקר הזכויות בחלקה), וכן עלולה לפגוע ביעילות ההליך כולו.
4. מחוקק המשנה, שככל הנראה היה ער לקושי האמור המתעורר גם כאשר המדינה שותפה במקרקעין, סיפק מענה חלקי במסגרת תקנה 25(2) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 לפיה "עסקה במקרקעין של המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל, אינה טעונה מכרז כאשר נושא ההתקשרות הוא ... הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למינהל פחות ממחצית מן הזכויות ...". ואולם, תקנה זו חלה אך במקרים שבהם המדינה היא שותפה במקרקעין, ולא קיימת תקנה מקבילה החלה במקרים שבהם רשות מקומית היא שותפה במקרקעין (כבענייננו).