ג. רשות כצד להסכם פשרה בהליך פירוק שיתוף
4. חובת העירייה למכור מקרקעין במכרז פומבי קבועה בסעיפים 197 ו-198 לפקודת העיריות [נוסח חדש]:
197. לא תתקשר עיריה בחוזה להעברת מקרקעין... אלא על פי מכרז פומבי.
198. השר יקבע בתקנות את צורת המכרז... ורשאי הוא לקבוע בהן סוגים של חוזים כאמור, שבהם רשאית העיריה להתקשר ללא מכרז פומבי או ללא מכרז בכלל.
כלל – וחריג בצדו. העירייה לא תתקשר בחוזה להעברת מקרקעין ללא מכרז פומבי אלא אם נקבע אחרת בחוק או בתקנות (להסדרים דומים החלים על גופים נוספים, כגון המדינה או רשויות מקומיות אחרות, ראו סעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992; סעיף 192 לצו המועצות המקומיות, התשי"א-1950; סעיף 89 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958). בתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 (להלן: התקנות) קבע שר הפנים שורה של מקרים – הקבועים ב-13 סעיפי משנה – שבהם עירייה רשאית להתקשר בחוזה להעברת מקרקעין ללא מכרז פומבי. דוגמאות
--- סוף עמוד 8 ---
לכך, בין היתר, הן מכירת מקרקעין למדינה או למוסד ציבורי למטרות חברתיות שונות, או מקרקעין הניתנים כפיצויי הפקעה, פינוי או במסגרת חילופי מקרקעין (תקנות 3(2)(א), 3(2)(ג), 3(2)(ו) ו-3(2)(ז)). ברם, הסכם להעברת הזכויות במסגרת פירוק שיתוף אינו נמנה עם החריגים. לכן לפי לשון סעיף 197 לפקודת העיריות, הסכם הפשרה שנחתם בין העירייה ליזם – "חוזה להעברת מקרקעין" – מחייב עריכת מכרז פומבי.
בטרם נדון בטענות העירייה והיזם בהקשר זה, נכון להציג את הרקע הדיוני-אזרחי של ההכרעה המינהלית – הליך של פירוק שיתוף שמתנהל בבית משפט השלום. הגם שהערעור דנן אינו נסוב על החלטה של בית המשפט בהליך פירוק השיתוף, חיוני לעמוד על שלביו השונים והאפשרויות העומדות בפני הצדדים במסגרתו. פירוק שיתוף במקרקרעין מוסדר בסימן ב' לחוק המקרקעין (סעיפים 45-37 לחוק). בשלב זה די לומר כי הדין מכיר בזכות לתבוע את פירוק השותפות בזכויות במקרקעין (סעיף 37 לחוק). פירוק זה ייעשה על פי הסכם בין הצדדים או על פי צו של בית משפט. לאמור, ניתן לפרק את השיתוף בדרך של הסכמה בין כל השותפים בתנאים שנקבעו בחוק, לרבות האפשרות של חלוקת המקרקעין בעין באישור המפקח על רישום המקרקעין (סעיף 38 לחוק). החוק ממשיך ודן באפשרות של פירוק שיתוף כשהצדדים לא הגיעו להסכמה, וזאת בדרך של פניית אחד מן הצדדים לבית המשפט לשם פירוק השיתוף בצו שיפוטי (סעיפים 39 עד 43 לחוק). בית המשפט רשאי להורות על פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין (סעיף 39), פירוק בדרך של מכירה פומבית (סעיף 40(א)) ופירוק בדרך של התמחרות בין הצדדים, או אם תרצו – "מכירה פנימית" לפי צו של בית המשפט (סעיף 40(ב) לחוק).