15. אולם מעבר לשאלות אלו ואחרות הנוגעות לישום של דין הסיכול שבסע' 18, יש להיזקק קודם לקביעות החוזה עצמו. רוב החוזים שותקים בסוגיה זו של הגנת הסיכול אולם יש והצדדים מתייחסים אליה בחוזה עצמו. בהיותו של דין הסיכול דיספוזיטיבי , מקום שבו ראו הצדדים עצמם להתייחס אליו בחוזה – יש לכבד קביעתם.
ואכן בסע' 23 של הסכם השכירות קבעו הצדדים מה יראה כסיכול ומה תהא תוצאתו. שני הצדדים הפנו לסע' זה – המשיבה עוד בתגובתה לבקשה, והמבקשת בסיכומיה. כותרת הסע' "סיכול השכירות" וזו לשונו:
"יינזק המושכר בשלימותו, או תתבטל הנאה מהמושכר בשלמותו, יבוא חוזה זה לקיצו וייחשב למבוטל, המשכיר יחזיר לשוכר את אותם דמי השכירות או הבטוחות , שקיבל מראש בעבור התקופה שלאחר האירוע הנ"ל, וזאת בסכום ששולם בפועל, בתוספת הצמדה ובלא שתא לשוכר כל עילה בנזיקין כלפי המזכיר".
המושכר לא ניזוק כלל, לא כל שכן בשלימות. ואף ביחס לביטול ההנאה מן המושכר , הדרישה שהעמידו הצדדים על מנת שהאירוע יעלה כדי סיכול הנה שההנאה תתבטל מן המושכר בשלימותו. כפי שצוין קודם, אין כל פגיעה בשימוש במושכר למטרת אחסנה, ובמה שנוגע ליצור נחזה שהגיונית אכן היתה פגיעה ממשית ביכולת היצור במושכר, אולם בשלב זה לא הומחש שהיתה מלאה ולאיזו תקופה, וכי חל לכל התקופה איסור טוטאלי על עבודה במושכר ולו בכמות עובדים מופחתת. כלומר לא הומחש כי הגישה הפיסית למושכר ולאפשרות היצור בו , אוינה כליל מכוח הדין. הטוען לסיכול הוא שצריך להמחיש התקיימות תנאיו. נזכיר כי הבעיה ממנה סובלים המבקשים היא בעיקר בעיה בצד הלקוחות יותר מאשר בצד השימוש במושכר (הפסקת או ביטול הזמנות). בשלב זה, קשה לומר שהומחש כי התבטלה ההנאה מן המושכר בשלמותו.
ככל שהכוונה היא לפגיעה במושכר עצמו המונעת שימוש בכולו – הוא לא ניזוק כלל כאמור. ככל שהכוונה היא להנאה שמפיקים מן המושכר, ולו בחלקו, הרי שלמצער נהנית המבקשת 1 מאותו חלק שבמושכר המשמש לאחסנה.
16. אך גם אם נשים בצד בעיה זו, הסע' אינו קובע רק מה ייחשב לסיכול, אלא גם מה תהא תוצאת הסיכול. ההסכם ייחשב כמבוטל מרגע האירוע המסכל שמשמעו בחוזה שכירות פינוי המושכר מחד; ומאידך בהתאמה, כפי שנקבע בסע', השבה לשוכר של דמי השכירות לתקופה שלאחר האירוע המסכל. המבקשים הם הטוענים לסיכול. הם עצמם מפנים לסע' 23 בהסכם אך מתעלמים מכך שאותו סע' עצמו קבע גם מה תהא תוצאת הסיכול, עת שמתקבלת הטענה. את צד המשוואה הפוטר אותם מתשלום מעת האירוע המסכל הם מעוניינים לאמץ, אך מתעלמים מכך שההסכם קבע הזכות לכך כתולדה של פקיעת ההסכם. הם מתעלמים מכך שתוצאת הסיכול המוסכמת, עת מתקבלת טענת הסיכול , הנה פקיעת הסכם השכירות מעת האירוע המסכל. בחוזה שכירות המשמעות של פקיעת ההסכם הנה גם החזרת זכות החזקה והשימוש בנכס לבעליו המשכיר. במלים אחרות - פינוי המושכר. לכך אין נכונים המבקשים. בדין מפנה המשיבה לכך כי המבקשים אינם מפנים הנכס, ולא נתנו הודעת ביטול. לא זו אף זו, המבקשים עצמם טוענים בריש גלי כי אין הם מעוניינים או יכולים כעת לפנות הנכס , ומועד תום ההסכם הנו ינואר 2021. קשה להלום דואליות זו.