7. בשל כל זאת, נתבקש לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בסכומים הבאים: סך של 48,943 ₪ - חוב דמי זיכיון עבור החודשים מרץ עד אוקטובר 2012 ובתוספת ריבית והפרשי הצמדה; קנס שהושת על ידי התובעת בעקבות דו"ח ביקורת בסניף בסך של 3,000 ₪; פיצוי מוסכם בשל הפרות רבות ויסודיות, בהתאם לקבוע בסעיף 12 להסכם בסך של 500,000 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה; הפרשי דמי זיכיון שלא שולמו כתוצאה מהעלמת הכנסות, לפי דו"ח מומחה מטעם התובעת בסך של 25,000 ₪; וקנס בשל העלמת הכנסות בסך של 150,000 ₪. על כל הסכומים האמורים יש להוסיף מע"מ.
8. כן נתבקש ליתן צו המורה לנתבעים להפסיק באופן מיידי את הפעילות בסניף, ולהימנע מכל סוג של פעילות ו/או שימוש בסימני המסחר ובסמלים המסחריים של התובעת ו/או במוצריה ו/או בסחורות ו/או בטובין הנושאים את סימני המסחר והסמלים המסחריים ו/או נמכרים תחתיהם. נתבקש להורות לנתבעים לפעול לפי הקבוע בסעיף 16 להסכם בדבר איסור תחרות ושמירת סודיות, ובסעיף 20.5 להסכם, הדן בחובות הנתבעת במקרה של סיום הזכיינות.
9. נתבקש גם, היתר לפיצול סעדים בקשר לחובות הנתבעת ונזקים נוספים אשר לפי הנטען טרם התגבשו סופית.
10. בד בבד עם הגשת התביעה, הגישה התובעת בקשה לסעדים זמניים באותן עילות שנתבקשו בתביעה העיקרית. היא הוסיפה בקשה לסעד נוסף במסגרתו יורה בית המשפט לנתבעת לא לעסוק בכל דרך שהיא, במישרין או בעקיפין, בין בעצמה בין באמצעות אחר, במיזם ו/או בעבודה ו/או בתאגיד ו/או בעסק המכינים ו/או מוכרים ו/או משווקים מוצרים הדומים למוצרי התובעת ו/או הדומים ו/או מתחרים בה או בסניפיה, הכול למשך תקופה של שנתיים.
11. לטענת התובעת, הבקשה לסעדים הזמניים נדרשה, מאחר שהנתבעת, לאחר שקבלה את מכתב התובעת בה הודיעה לה על ביטול הזכיינות במקביל להגשת התביעה, הודיעה לתובעת בכתב, כי חרף ביטול ההסכם, בכוונתה להמשיך ולעשות שימוש בסימן המסחרי של התובעת, למכור מוצרים של התובעת, לייצר מוצרים המתחרים במוצריה, ובכוונתה אף להמשיך ולהפעיל את הסניף, באופן שהוא נחזה להיות סניף של התובעת.
12. בתאריך 3.12.12 דן בית המשפט (כב' השופטת שושנה ליבוביץ) בבקשה לסעדים הזמניים, ובסיום הדיון נתקבלה החלטה, בהסכמת הצדדים, לפיה הפעילות בסניף תחת שמה של התובעת, יופסק רק החל מיום 3.03.13. הבקשה לאסור על הנתבעת לעסוק בעסק בו משווקים מוצרים הדומים למוצרי התובעת, נדחתה בהסכמה.