13. הנתבעת הודתה, כי התקשרה באמצעותו של ליאור, בהסכם זיכיון עם התובעת. הנתבעים, יותם ורפי, שהיו הדיוטות גמורים בכל הקשור בניהול ותפעול בית קפה, נשאו עיניהם אל התובעת והסתמכו על ההסכם ועל המצגים וההבטחות של התובעת, לפיהם היא הייתה אמורה ללמד אותם, לאמן אותם, באמצעות עובדיה, בכל הנדרש לניהול הסניף ותחזוקתו, ולהכשיר את עובדי הסניף.
14. זאת ועוד, הנתבעים טענו, כי הסתמכו על כך שליאור הוא חבר אישי של בעלי התובעת, וציפו לכך שהתובעת תדאג להם באופן ממשי יותר. משכך, הם השקיעו כמיליון שקלים בהקמת הסניף, תוך שהם מסתמכים על ההבטחות והמצגים שניתנו להם, הן בהיבט הניהולי והן בהיבט התפעולי, ובין היתר על הבטחה לפיה מחיר חומרי הגלם אשר יימכרו להם, יהיה נמוך ממחירם לקונה רגיל.
15. בנוסף להשקעה זו, שילמה הנתבעת לתובעת סך של 108,000 ₪ דמי זיכיון וכן אחוז מהרווח כפי שהוסכם. הנתבעת גם חויבה לרכוש סחורות רק מספקים שאושרו על ידי התובעת, והיא נהגה כן, ואולם בדיעבד הסתבר לה כי גם על רכישות אלה, התובעת קיבלה מהספקים "הנחה" על חשבונה.
16. הנתבעת טענה עוד, כי במהלך פרק הזמן בו ליאור היה בעמדת הניהול אצלה, היא צברה הפסדים. לעומת זאת, כשיותם ורפי נטלו את הניהול לידיהם, והסניף החל לעלות על דרך המלך, יצרה התובעת סכסוך בינם לבין ליאור, שכל מטרתו הייתה לגרום להם לעזוב את השותפות בנתבעת, ולהותיר את הסניף בידיו של ליאור בלבד. ברם, בסופו של יום דווקא יותם ורפי הם שקנו את חלקו של ליאור. זאת בידיעה מלאה מראש, של התובעת, שאף "נתנה את ברכתה לכך". יותם ורפי טענו , כי אילו ידעו, שהתובעת מתכוונת לבטל את ההסכם, כפי שעשתה, ספק אם היו נכנסים להשקעה נוספת כה גדולה, בסך של כ-500,000 ₪, לצורך קניית חלקו של ליאור. הנתבעת הכחישה את טענת התובעת, כאילו היא הייתה זכאית לערוך שינויים בסעיפי ההסכם.
17. באשר להפרות הנטענות. הנתבעת הכחישה את ההפרות היסודיות שיוחסו לה. לטענתה, מדובר בהעלאת טענות מלאכותית, "יש מאין" מתוך מטרה להציג מצג כאילו הנתבעת היא זו שהפרה את ההסכם. בעוד שלמעשה, חלק לא מבוטל מההפרות הנטענות בענייני הניהול והתפעול, מקורן בביקורות שערכה התובעת, שנודעו "להרוג" את הנתבעת ולא לשפר את הפעילות בסניף. היא הצביעה על כך, שהתובעת השמיטה את החלקים הטובים שעלו בביקורות. הנתבעים גם ציינו, כי למעשה, תחת ניהול הנתבעים, הסניף נחשב לאחד הסניפים הטובים של התובעת. הנתבעת הצביעה על כך, כי היא לא קיבלה מהתובעת ספר נהלים כפי שזו התחייבה בהסכם. הנתבעת גם הכחישה את הטענה כי היא הייתה מיוצגת בשלב המשא ומתן, וטענה כי עורך הדין האישי של ליאור ייצג אך אותו, בעוד שלהם, יותם ורפי, לא היה כל מושג בזמן אמת אודות המשא ומתן.