ש: אוקי. ועכשיו בכל זאת לתשובה. אני שאלתי אותך בשאלה הראשונה מתי דיברו איתך על עניין ההלוואה שאת רושמת עליו בסעיף 7 לתצהיר.
ת: זאכי אחרי תקופה מסוימת אמר לי - אין לי כסף. אין לי, תזרימי המזומן שלי, אין לי כסף. בשביל זה אז הוא אמר - יש לי מישהו שמוכן לתת לי הלוואה.
ש: לזאכי הוא רוצה לתת הלוואה?
ת: כן.
ש: אוקי. כן אז תסבירי לי מה היה, שמה, מה הוא אמר לך?
ת: שהוא רוצה הלוואה כדי לשלם את המשכנתא, לשחרר את המשכנתא שלי כדי שאני אוכל להיות משוחררת כי אני פחדתי שהבנק ייקח לי את הדירה....
...
ש: הבנתי. ואז תאמרי לי בבקשה, מה הסביר לך פחר לעניין ההלוואה זאת מי צריך לשלם אותה?
ת: אני אצטרך לשלם אותה, את ההלוואה כדמי שכירות.
ש: כדמי שכירות.
ת: כן.
...
ש: ... אוקי, את כותבת באותו סעיף 7: "כמו שאמרו לנו לעשות", אתה רואה את המילים האלה בשורה השלישית?
ת: (מעיינת) כן.
ש: מי זה – "אמרו לנו"?
ת: זאכי.
ש: זאכי אמר. אז למה את כותבת בתצהיר, אם אמר לך בן אדם אחד, כאילו אמרו לך את זה כמה אנשים?
ת: אני בכתיב, אני בהבעה ובכתיב לא כל כך יודעת טוב...."(הדגשה שלי – צ.ו; עמ' 230-231 לפר')
לא חלפו מספר דקות ושוב שינתה התובעת גרסתה –
ת: פחר אמר לי מה לעשות וגם סונינו אמר לי לשתוק ולא לדבר. כלומר לא לדבר, הכל הם מחליטים.
ש: אוקי. איפה רשום בתצהיר שלך הדבר הזה החדש שאנחנו שומעים היום פעם ראשונה?
ת: אתה אמרת – "אמרו", נכון?
ש: אני לא אמרתי כלום. אני מקריא לך את מה שאת כתבת בתצהיר. תראי, אני שאלתי אותך מקודם מי אמר לך כשכתבת - אמרו. אמרת לי- פחר. את רוצה לשנות את התשובה הזאת?
ת: כן. " (הדגשה שלי –צ.ו; עמ' 233 ש' 6-14)
והנה סחרחרת הגרסאות ממשיכה ובהמשך חקירתה טוענת התובעת כי גם נגלא, אשתו של מר פחר, אמרה לה זאת, אלא שנשתכח מהתובעת שלגרסתה שלה נגלא בכלל לא נכחה בעת חתימת הסכם המכר פחר – סונינו ומיד כאשר עומתה עם הדבר הבהירה כי נגלא אמרה לה את הדברים בעת חתימת ההסכם הראשון הסכם שטרק – פחר, אלא שטענה זו היא מופרכת לחלוטין, שכן התובעת עצמה העידה באותה עדות כי הסכם המכר עם פחר היה הסכם מכר לכל דבר ועניין ובוודאי שבעת חתימתו לא עלה כל עניין של הסכם הלוואה או הצורך בו. נביא מעדותה של התובעת לעניין זה כהוויתה ודומה כי הדברים מדברים בעד עצמם –
ש: את רוצה לשנות אותה עכשיו. מצוין.
ת: גם אישתו של פחר נגלא אמרה - הכל יהיה בסדר, אל תדברי.
ש: גם אישתו של פחר. אז עכשיו אישתו של פחר היתה גם בפגישה?
ת: ב-6.9 היא היתה בפגישה.
ש: ומה שכתוב בסעיף 7 מתייחס לפגישה ב-6.9?
ת: לא, ב-31.10.
ש: לא, ב-31.10, אז תסבירי לי איך היא אמרה לך,
ת: אמרו - זה גם לשון של עבר, אז דיברנו על זה גם קודם.
ש: הבנתי. אז ז"א שמה שהסברת לי עד עכשיו שסעיף 7 מתייחס אליו בפגישה ב-31.10, את כללת בתוכו עובדות שהיו גם ב-6.9 לשיטתך.
ת: שהיו לכל אורך הדרך..." (הדגשה שלי – צ.ו; עמ' 233 ש' 15 -25)