ואילו סע' 52 לפקודה הדן בעוולת הגזל דורש –
"גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע, על ידי שהנתבע לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת."
הובהר בפסיקה כי הנטל הנדרש להוכחת עילת התרמית או הגזל הוא נטל גבוה -
"טענת תרמית או מעילה היא טענה רצינית בעלת גוון הפוגעת בשמו הטוב של אדם שנגדו היא מכוונת. לפיכך, טבעי הדבר, שבית-המשפט הנתקל בטענה כזאת ידרוש מידת הוכחה יותר גדולה וודאית מאשר בסוגי משפטים אחרים בעלי אופי פחות חמור" (ע"א 292/64 כהן נ' אשד (1965); וכן ראו - עא 7456/11 - מוריס בר נוי ואח' נ' מלחי אמנון ואח',(2013); עא 475/81 - זיקרי יעקב נ' כלל חברה לביטוח בעמ, (1986) ורבים אחרים )
עוולת התרמית כוללת חמישה יסודות מצטברים- היצג כוזב של עובדה; אי אמונה באמיתות העובדה; כוונה להטעות; הטעייה בפועל; גרימת נזק ממוני למוטעה (ראו: ע"א 9057/07 אפל נ' מדינת ישראל (2012)). כאמור בנדון לא שוכנעתי כי הוצג לתובעים מצג כוזב ע"י עו"ד צור, וכי ניסתה להסתיר מהם פרטים אודות עסקת המכר פחר – סונינו, היפוכם של דברים, שוכנעתי כי היא עמדה על כך שהתובעים יהיו נוכחים בהליך חתימת ההסכם וכי תוכנו ומהותו יובהרו להם כדבעי, כפי שפורט לעיל באריכות רבה. ובוודאי שלא שוכנעתי כי הדבר נעשה מתוך כוונה להטעות כדרישת הסיפא לסע' 56 לפקודה. כאמור אף לא הוכחה הטעייה בפועל שכן שוכנעתי כי התובעים הבינו את מהות ההסכמים השונים וכי אם הוטעו על ידי מאן דהו הרי שהיה זה פחר ולא אחר. מהטעמים הנזכרים אף לא הוכחה טענת הגזל.
מהטעמים המפורטים מעלה אף לא הוכחה עילת "גרם הפרת חוזה" הנזכרת בסע' 62 לפקודה ביחס לעורכת דין צור, ובלשונה –
"מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק-ממון"
לעניין זה לא ברור המיוחס לעו"ד צור ומכל מקום לא הוכח כלל ועיקר כי היא זו שגרמה לפחר להפר את ההסכם שלו עם התובעים, או כי ידעה שפחר הפר את ההסכם עם התובעים וכי הסכם פחר – סונינו נעשה שלא על דעתם.
73. מהדברים המפורטים מעלה עולה כי אף לא קמה כנגד עו"ד צור עילה נזיקית של רשלנות בגין התנהלותה בכל הקשור להסכם המכר או כי לא קיימה כלפי התובעים חובות נאמנות כלשהן. התובעים היו מיוצגים לאורך כל הדרך ע"י עו"ד אלטוחי כך שלא נוצרת כל יריבות ישירה בין עו"ד צור לבינם, ומכל מקום, חתימתם על המסמכים השונים שפורטו לעיל באריכות רבה מעלה יש בה לנתק כל קשר סיבתי בין הנטען כלפי עו"ד צור לנזקיהם הנטענים. לעניין אחריות עורך דין כלפי צד שהוא אינו מייצג הובהר בפסיקה כי –