מאשר חתימת הנ"ל בפני ביום 14.10.10
עו"ד אלטוחי וסים
כפי שמודגש, על גבי מסמך האישור רשומים שני מועדים סותרים לכאורה (ה-14.10.10 ו – 17.10.10) ואכן הצדדים חלוקים הן על מועד חתימתו בפועל והן על מקום חתימתו. לטענת התובעים הם חתמו על מסמך האישור בעסק שלהם לאחר שפחר אמר להם לחתום עליו, וכי חתימתם נעשתה בסמוך לחתימת הסכם פחר – סונינו, עליו ידובר בהמשך, היינו בשלהי חודש אוקטובר 2010, כאשר אימות החתימה, ככל שאכן נעשה ע"י עו"ד אלטוחי, לא נעשה בפניהם. עו"ד אלטוחי טוען, מאידך, כי המסמך נחתם ע"י התובעים במשרדו והוא אימת את חתימתם, בצד זה גם עו"ד אלטוחי מודה כי מועד החתימה ואימות החתימה אינו כמצוין במסמך האישור כמועד האימות (14.10.10) – אלא נעשה ביום 17.10.10, במועד חתימתם של התובעים אף על שטרי המכר, וכי המועד 14.10.10 המצוין על גבי המסמך נכתב בטעות (ראו, עדות עו"ד אלטוחי עמ' 612 ש' 24-35; עמ' 681 ש' 21-22 לפר').
מכל מקום, אין חולק כי התובעים אכן חתמו על מסמך האישור.
כאן על כל פנים חלה תפנית בהתקשרות החוזית כאשר התובעים והנתבעים טוענים לעובדות שונות בתכלית.
12. לטענת התובעים - זמן קצר אחר חתימת ההסכם הבהיר להם פחר כי הוא מתקשה לעמוד בתשלום התמורה בשל קשיי הנזילות לפיכך הוא מעוניין ליטול הלוואה לצורך סילוק המשכנתא הרובצת על הדירה ולשם כך ביקש מהתובעים לחתום על מסמכים שונים על מנת לאפשר את קבלת הלוואה מצד ג'.
ה"ה פחר טענו, מאידך גיסא, בכתב הגנתם (כאמור לא הוגשו סיכומים מטעם פחר ולמעשה לא הייתה כל התייצבות מצדם בהליכי שמיעת הראיות שנשמעו בנדון) כי שילמו לתובעים את מלוא תמורת הדירה ע"פ הסכם שטרק – פחר (סע' 11 לכתב ההגנה), וכי לאחרי עסקה זו החליטו, מטעמיהם, למכור את הדירה לצד ג' – משפחת סונינו (סע' 16-17 לכתב ההגנה).
וכאן נכנסים לתמונה הנתבעים 1-2, בני משפחת סונינו.
הסכם פחר - סונינו
13. ביום 2.11.10 נחתם הסכם מכר בין משפחת פחר למשפחת סונינו הוא הסכם פחר - סונינו.
על פי המפורט בהסכם זה מכרו פחר את זכויותיהם בדירה לסונינו תמורת מיליון ₪ בלבד.
התמורה במלואה שולמה ע"י סונינו לפחר.
בין הצדדים קיימת, בין השאר, מחלוקת עובדתית האם התובעים היו נוכחים במשרד עו"ד אלטוחי בעת החתימה על הסכם פחר – סונינו. בה בשעה שהתובעים מכחישים כי נכחו באותו מועד, וכי המועד היחיד בו נכחו במשרד עו"ד אלטוחי אחר חתימת הסכם שטרק – פחר היה ביום 31.10.10 עת חתמו על מסמך שכותרתו "כתב התחייבות/רישום משכנתא" (להלן- כתב ההתחייבות) ובו התחייבו לאפשר לסונינו לרשום לטובתו משכנתא מדרגה ראשונה בשל הלוואה אותה הוא מעמיד לפחר (סע' ד לכתב ההתחייבות). לטענת התובעים כל שהבינו הוא שלצורך רכישת זכויותיהם בדירה נדרש פחר להלוואה אותה הוא מקבל מסונינו ולצורך כך חתמו על כתב ההתחייבות, לטענתם הם לא הבינו בשום שלב כי הדירה נמכרת לסונינו והדבר לא הוסבר להם כלל ועיקר (סע' 22 א לכתב התביעה המתוקן השלישי). מנגד טוענים כלל הנתבעים כי התובעים נכחו בעת החתימה על הסכם פחר – סונינו, הבינו את טיבו ומהותו, ועניינו אף הוסבר להם במפורש ע"י עורכי הדין הנוכחים, והם לא הביעו כל התנגדות להסכם זה. עו"ד צור אשר ייצגה את סונינו, מוסיפה וטוענת כי היא זו שעמדה על כך שכתנאי לביצוע עסקת המכר ולהבטחת זכויותיהם של סונינו ייחתם כתב ההתחייבות והתובעים יהיו נוכחים בעת החתימה על הסכם פחר - סונינו, וזאת בהינתן שבעת חתימת ההסכם טרם נרשמו זכויות פחר בדירה ולטובתם הייתה רשומה אך ורק הערת אזהרה.