תביעת רימקס כנגד התובעים על הפרת הסכם בלעדיות (ת"ק (רחובות) 52529-03-11)
17. בתחילת שנת 2011 תבעה חברת התיווך רימקס את התובעים בשל הפרת הסכם בלעדיות אשר נחתם בין הצדדים וזאת אחר שהתובעים מכרו את דירתם שלא באמצעות רימקס (להלן- תביעת רימקס). במסגרת ההליך הגיעו הצדדים לפשרה במסגרתה חויבו התובעים לשלם לרימקס סך של 15,000 ₪ ב – 10 תשלומים חודשיים שווים (ראו נספח 13 לתצהיר עו"ד צור). במסגרת ההליך הודתה התובעת כי דירתה נמכרה וכי היא מתגוררת בשכירות וכי לא היה די במכירת הדירה בכדי לסלק את כלל חובותיהם של התובעים –
"היה לנו עסק והייתה לנו פשיטת רגל, לא עמדנו בהוצאות של העסק הפרטי שלנו ולכן החלטנו למכור את הדירה ופנינו לרימקס ...ראיתי שאני לחוצה בכסף, יש לי הוצל"פ ואיחוד תיקים והחלטנו שאנו מוכרים כדי לשלם חובות. זה לא הספיק לכל החובות. אנחנו גרים בשכירות ושנינו שכירים עכשיו. גמרנו להיות עצמאיים ..." (הדגשה שלי – צ.ו; פר' הדיון בתביעת רימקס מיום 21.7.11)
יתר על כן, במסגרתו של הליך זה הוצג לצדדים ע"י נציג חברת רימקס נסח טאבו הכולל את רישום זכויות סונינו בדירה. כך שלא יכול להיות ספק שהתובעים ידעו במועד הדיון בתביעת רימקס כי הזכויות בדירה רשומות ע"ש סונינו (ראו עמ' 1 לפר' הדיון בתביעת רימקס ומוצג ת/1 באותו הליך). ועניין נוסף –
תביעת הפינוי (תא"ח (רחובות) 48427-04-15) והערעור עליה (ע"א 50496-08-15)
18. בתום תקופת השכירות ומכיוון שהתובעים לא פינו את הדירה, הגישו סונינו כנגד התובעים תביעה לפינוי מושכר לבית משפט השלום ברחובות (תא"ח 48427-04-15; להלן -תביעת הפינוי).
בית משפט השלום ברחובות קיבל את תביעת הפינוי שהגישו סונינו כנגד התובעים תוך שהוא מציין כי אינו דן במסגרת התביעה שלפניו בטענות שהועלו ע"י התובעים לעניין ביטול הסכמי המכר וכיוצ"ב. בית המשפט הורה על פינוי התובעים עד ליום 30.8.15.
ראוי לציין כמה מהקביעות שנקבעו ע"י בית המשפט בתביעת הפינוי ואשר יש להן השלכה אף על התביעה שבנדון – בית המשפט קבע כי התובעים היו נוכחים בעת חתימת הסכם פחר - סונינו וכי הבינו את מהותו וטיבו של ההסכם אשר הוסבר להם ע"י עורכי הדין.
"לעניין זה מצאתי לציין כי מעדויות הנתבעים (התובעים דנן- צ.ו) עולה, כי הם היו נוכחים במעמד חתימת ההסכם השני, כי חתמו באותו מעמד על כתב התחייבות/רישום משכנתא, כי ניתן בנוכחותם הסבר לתניות ההסכם השני, וכי הוסבר להם באופן מפורש משמעותו של ההסכם השני, קרי, כי הבעלות בדירה הועברה לידי התובעים..."(הדגשה שלי – צ.ו; סע' 10 לפסק הדין)