32. ביום 4.5.1997 נערך בכתב יד הסכם בין נתבע 2 לנתבע 3 במסגרתו מכר האחרון את כלל הזכויות בחלקה, היינו 3/4 חלקים בחלקה דנן וכן בחלקות נוספות תמורת 12,000$. להבטחת זכויותיו של הנתבע 2, חתם הנתבע 3 על ייפוי כוח בלתי חוזר (אף הוא מיום 4.5.97).
עוד נטען, כי על פי ההסכם הנ"ל היה אמור הנתבע 2 לשלם סך של 2,000$ בתוך חצי שנה (ממועד חתימת ההסכם), ברם סכום זה לא שולם בזמנו.
33. ביום 12.1.08 ביקש הנתבע 3 לקבל את הסך הנ"ל. הנתבעים 1-2 שילמו לו את הסך הנ"ל ובאותו מעמד חתם הנתבע 3 על הסכם מכר (ללא תמורה) בינו לבין נתבע 2 שלפיו הוא מכר והעביר לו (ללא תמורה) 3/4 חלקים מהחלקות שלעיל וכן חתם נתבע 3 על תצהיר מתנה וייפויי כוח בלתי חוזר.
34. בשנת 2008 הודיע נתבע 3 לנתבעים 1-2, כי אחיו אנטאנס שמתגורר בשבדיה הגיע לביקור בישראל והוא מעוניין למכור את זכויותיו בחלקות (קרי לרבות החלקות דנן). באותה התקופה הנתבעת 1 וילדיה היו מסוכסכים עם האח אנטאנס הנ"ל ולכן הנתבע 3 הוא זה שתיווך ביניהם בעסקה. כמן כן, מאחר וכל החלקות היו רשומות על שם נתבע 3 ומאחר ושתי העסקאות שנעשו בין נתבע 3 ל – 2 וכן בין האח מארון לנתבע 2 לא דווחו ולא נרשמו בלשכת רשם המקרקעין, ביקשו נתבעים 1-2 שעם רכישת זכויות האח אנטאנס בחלקה, נתבע 3 יופיע עמו בפני עו"ד ג'וני ניג'ם ובמעמד תשלום התמורה לאח אנטאנס יחתום על עסקת מכר ללא תמורה בגין כל החלקות.
35. ביום 21.8.08 הופיע הנתבע 3 יחד עם האח אנטאנס במשרד עו"ד ניג'ם. האח אנטאנס קיבל סך של 12,000$ והנתבע 3 חתם על כל המסמכים לצורך העברת החלקות בשלמות על שם הנתבעת 1. לצורך כך אף חתמו נתבע 3 ונתבע 2 על הסכם לביטול העסקה ביניהם מיום 12.1.08, שכן "עסקה זו כבר דווחה לשלטונות המס ושולמו המיסים".
עד כאן טענות הנתבעים לעניין שרשרת העברת הזכויות בחלקה.
36. בהמשך טענו נתבעים 1-2, כי אין המדובר בעסקת מתנה שהנתבע 3 יכול לחזור בו ממנה. נתבע 3 קיבל תמורה בעד זכויותיו בחלקה שלעיל וכל טענותיו בדבר התנהגות מחפירה נועדה להטעות את בית המשפט.
37. נטען כי לאחר הגשת התביעה הגיע לנתבע 2 מידע שלפיו נתבע 3, עת חתם על הסכם המכר עם התובע לא היה כשיר. הוא כנראה הוחתם על ההסכם במרמה ו/או בהטעיה תוך ניצול מחלתו הקשה.
38. באשר לטענה בדבר טעות במספר תעודת הזהות של הנתבע 3 בכל מסמכי עסקת המתנה, נטען כי מדובר בטעות סופר בלבד שתוקנה כדין.