35. ועדת המכרזים, ובעקבותיה בית המשפט קמא, סברו כי פרשיית שורק 1 אינה מונעת את הגדרת הפעלת מפעל שורק 1 כ"הפעלה מוצלחת" ("successful performance") לצורך עמידה בדרישת הניסיון הקודם. לעניין זה התבססה ועדת המכרזים במידה רבה על תשובה שניתנה על ידה ביום 19.8.2018 לשאלת הבהרה, שהתייחסה למשמעות הדרישה ל-"successful performance". וכך נאמר בתשובה האמורה:
The Tender Committee hereby clarifies that for purposes of Section 5.1.1 and 5.3.1 the Tender Committee has a wide discretion as to what will be regarded a "successful performance" mainly focusing on extreme cases of gross failures of design or installation construction.
36. מתשובה זו למדה ועדת המכרזים כי עניינה של הדרישה האמורה היא ביכולת הטכנית של המפעל לייצר מי-ים מותפלים באיכות ובכמות הדרושה. לפיכך, ובשים לב שפרשיית שורק 1 אינה מלמדת על חוסר יכולת טכנית לעמוד בהתחייבויות המפעל, סברה ועדת המכרזים כי אין לפרשיה כל השלכה על עמידה בדרישה ל-"successful performance". הגדילה לעשות אחת מחברות הוועדה, אשר ציינה כי הפרשיה דווקא מלמדת "על השליטה הגבוהה במתקן ויכולתו של המפעיל 'לנגן' על המתקן" (פרוטוקול דיון ועדת המכרזים מיום 2.12.2019, עמ' 6).
37. אין בידי לקבל את פרשנות הוועדה לדרישת ה"הפעלה מוצלחת". הן מבחינה לשונית והן מבחינה תכליתית, אינני סבור כי יש אפשרות לפרש את הדרישה המופיעה בסעיף 5.3.1 ל"הפעלה מוצלחת" כדרישה המוסבת אך ורק ליכולות הטכניות של המפעל, ולא לדרך בו הופעל הלכה למעשה. אם לא תאמר כן, הרי שתתקבל תוצאה אבסורדית, על פיה הפעלה לאורך זמן של מפעל התפלה, אשר הביאה לכך שהמים שסופקו לא היו ראויים כלל לשתייה (וכאמור, לא זה המצב בענייננו), תחשב לעמידה בדרישה להפעלה מוצלחת, אם יוכח כי מבחינת פוטנציאל הייצור ניתן היה לספק מי שתייה טובים, ואולם הנהלת המפעל בחרה משיקוליה שלה שלא לעשות כן. פרשנות שכזו לא רק שאינה מתיישבת עם המשמעות הלשונית של המונח "הפעלה מוצלחת", אלא שגם אינה תואמת את תכלית דרישת הניסיון הקודם, להתרשם כי למציע יכולת מוכחת, הן מבחינת הפוטנציאל והן מבחינת היישום, לעמוד בדרישות המזמין.
38. אף בתשובה לשאלת ההבהרה אינני מוצא בסיס למסקנה אחרת. תשובה זו עוסקת במבחן המרכזי בו תתמקד ועדת המכרזים כאשר תידרש לשאלה האם הקמת המפעל ותפעולו עולים לכדי "successful performance" (בלשון ההבהרה: "mainly focusing"). משמעות הדברים היא שהוועדה לא תראה בכשלים ביצועיים בהפעלה השוטפת שאינם עולים לכדי כשלים מהותיים במפעל, לפי שיקול דעתה המקצועי, משום "הפעלה לא מוצלחת" (וראו גם חוות דעת היועץ החיצוני לוועדת המכרזים, בעמ' 1458-1457 לכרך ד' בנספחי ארבע איי). ואולם, אין ללמוד מהדברים כי גם במצב חריג וקיצוני כמו זה בו עסקינן, בו התגלתה תרמית לאורך זמן בהפעלת המתקן, תפעיל ועדת המכרזים את אותו מבחן טכני מחמיר ומצמצם.