46. שאלת הסעד הראוי מקום בו נפסלת הצעה של מציע במכרז איננה פשוטה. על דרך הכלל, במצב הדברים הרגיל ייטה בית המשפט להשיב את הדיון לוועדת המכרזים לשם הכרעה מחודשת בהצעה הזוכה, וזאת בהתבסס על העיקרון לפיו בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של ועדת המכרזים בשיקול דעתו שלו (עע"ם 8409/09 חופרי השרון בע"מ נ' א.י.ל. סלע (1991) בע"מ, פסקה פ' לחוות דעתו של השופט (כתוארו אז) אליקים רובינשטיין ופסקה 3 לחוות דעתו של השופט (כתוארו אז) סלים ג'ובראן (24.5.2010); עע"ם 4529/15 אורט ישראל (חל"צ) נ' המועצה המקומית דלית אל כרמל, פסקה 15 (24.8.2015) (להלן: "עניין אורט ישראל"); עומר דקל מכרזים כרך שני 307 (2006)). יחד עם זאת, "לעיתים השבת הדיון לועדת המכרזים עלולה להיות בלתי יעילה, בלתי נחוצה או בלתי אפשרית" (ע"א 1255/13 אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ נ' בני וצביקה בע"מ, פסקה 16 (13.5.2013)). זאת ועוד, במסגרת בחינת הסעד הראוי, יש לתת משקל גם לאינטרסים ושיקולים נוספים, כגון אינטרסים ציבוריים ואינטרסים של כלל משתתפי המכרז (ראו והשוו: עע"ם 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, פסקה כ"ב (16.1.2007); עניין אורט ישראל, פסקה 20).
47. לאחר ששקלתי בדברים, הגעתי למסקנה כי למרות מסקנתי שלא היה מקום להכיר בכשירותה של מרליון להשתתף במכרז, אין הצדקה במקרה זה להורות על החזרת הדיון לוועדת המכרזים, וכנגזר מכך אין להתערב בזכייתה של ש.מ.ש. במכרז. מסקנה זו נובעת מהצטברותם של מספר שיקולים:
(א) פסילתה של מרליון הופכת את ארבע איי למציע השני בטיבו, וזאת מאחר שבשלב השני (שלב הגשת ההצעות) נותרו רק שני מציעים במכרז. במצב דברים זה, ארבע איי אמורה לכאורה לעלות לשלב השלישי במכרז, שלב ההתמחרות הסופי. ואולם, תנאי המכרז מבהירים כי לוועדת המכרזים יש שיקול דעת שלא לקיים את שלב ההתמחרות הסופי, אלא לבחור במציע מסוים כבר בתום השלב השני (ראו סעיף 8 לתנאי המכרז). מכאן שהקביעה שארבע איי היא המציע השני בטיבו אינה הופכת אותה לבעלת זכות מוקנית להשתתף בשלב ההתמחרות הסופי, אלא עניין זה תלוי בשיפוטה של ועדת המכרזים בדבר היתרונות והחסרונות שיצמחו למזמין מקיומו של השלב השלישי.
(ב) הצעת המחיר אותה הגישה ארבע איי בשלב הגשת ההצעות הייתה יקרה משמעותית מהצעת המחיר שהגישה ש.מ.ש. (כאמור, כ-18% בשלב הגשת ההצעות). פער מחירים זה היה כה גדול, עד שוועדת המכרזים כלל לא ראתה מקום לקבוע כי ארבע איי תוגדר כ-"מציעה כשירה חלופית" ("Alternative Bidder"), באופן שיאפשר לה להחליף את אחת מהעולות לשלב ההתמחרות הסופי, אם יתברר כי אין באפשרותה להשתתף בשלב זה. עמדתה זו של ועדת המכרזים משקפת כי לשיטתה מדובר היה בפערי מחירים משמעותיים מדי, אשר לא ניתן יהיה לגשר עליהם בשלב ההתמחרות הסופי, וזאת גם בשים לב למשקל הגבוה הניתן להצעת המחיר (80%) בניקוד ההצעות. ויובהר, בשלב זה אין המציעות יכולות לשנות את ההצעה הטכנית שהגישו בשלב הגשת ההצעות, אלא רק את המחיר שידרשו בעבור המים שיסופקו למדינה בתקופת ההפעלה. ועדת המכרזים חיוותה איפוא את דעתה כי בשים לב לפערי המחיר שהתקיימו על בסיס ההצעות, הסיכוי שארבע איי תצליח להגיש הצעה טובה מזו של שתי העולות לשלב ההתמחרות הסופי הוא נמוך מאד, ואינו מצדיק הותרתה בתמונה. עתה, משקוים שלב ההתמחרות הסופי, וש.מ.ש. הוזילה משמעותית את הצעתה, יקרה ההצעה שניתנה בשעתו על ידי ארבע איי בכ-34%. בנסיבות אלה, האפשרות שארבע איי תוכל להגיש הצעה טובה יותר מזו של ש.מ.ש. היא קלושה, ואיננה מצדיקה התערבות בתוצאות המכרז, לא כל שכן עריכתו של שלב ההתמחרות הסופי מחדש.