17. בתקופה במהלכה התנהל ההליך בבית המשפט קמא קיימו ש.מ.ש. ומרליון את הבדיקות הנחוצות להן לצורך הגשת ההצעה הסופית, והתקשרו לשם כך עם גורמים מממנים. לפיכך היה באפשרותן להגיש את הצעותיהן הסופיות בראשית מאי 2020, לפי לוח הזמנים שקבעה ועדת המכרזים. משהוגשו הצעות אלו, הן נבחנו על ידי ועדת המכרזים וביום 26.5.2020, לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט קמא, הוכרזה ש.מ.ש. כזוכה במכרז. יצוין כי המחיר בו התחייבה ש.מ.ש. לספק את המים למדינה הוא נמוך משמעותית מהמחיר בו נמכרים מים מותפלים למדינה כיום, ולפי הנמסר לנו יביא לחסכון לקופה הציבורית של כ-3 מיליארד ש"ח במהלך תקופת ההפעלה. יצוין כי ההצעה בה נקבה ארבע איי בשלב הגשת ההצעות גבוהה מהצעה הסופית של ש.מ.ש בכ- 34%, פער המבטא הפרש עלות עצום למדינה, הנמדד במיליארדי שקלים חדשים.
18. בעקבות זכייתה של ש.מ.ש. במכרז, חתמה עימה המדינה ביום 15.6.2020 על חוזה לביצוע פרויקט שורק 2. לטענת ש.מ.ש., מעבר לכך שהתקשרה בחוזים עם ספקים שונים, לרבות גורמים מממנים מהארץ ומחו"ל, היא כבר החלה בביצוע עבודות מכוח החוזה האמור, ועל כן מדובר במעשה עשוי. יצוין כי ועדת המכרזים לא הצטרפה לטענה זו, אך הבהירה כי לביטול זכייתה של ש.מ.ש. במכרז עלולות להיות תוצאות משמעותיות מבחינת הקופה הציבורית.
הערעור
19. הערעור שלפנינו הוגש על יד ארבע איי, והוא חוזר בעיקרו על מרבית הטענות שהועלו נגד החלטות ועדת המכרזים בשתי העתירות שנדונו לפני בית המשפט קמא. טענות אלה עוסקות בארבע סוגיות מרכזיות:
(א) עמידת מרליון בדרישת הניסיון המוקדם, וזאת לאור הטענות שהועלו כבר בהשגת IDE לפיהן היקף מעורבותה של האצ'יסון (חברת האם של מרליון) בתכנון פרויקט שורק 1 אינו מספיק על מנת לעמוד בדרישות הסף (להלן: "השגת IDE בעניין היקף מעורבות האצ'יסון בתכנון שורק 1").
(ב) תקינות הליך קבלת ההחלטות בוועדת המכרזים, וזאת בהינתן שראש ועדת המכרזים ואחת מחברות ועדת המכרזים היו חברים גם בוועדת אדירי (להלן: "טענת ניגוד העניינים").
(ג) הטענה כי יש לפסול את ש.מ.ש. ומרליון מלהשתתף במכרז, וזאת בעקבות מעורבותן של IDE (חברת האם של ש.מ.ש.) והאצ'יסון (חברת האם של מרליון) בפרשיית שורק 1 (להלן: "השלכות פרשיית שורק 1 על אמינות המציעות").
(ד) עמידת מרליון בדרישת הניסיון המוקדם, וזאת בשל כך שבהינתן פרשיית שורק 1, לא ניתן לראות בניסיון מהפעלת מתקן שורק 1 כ"ניסיון מוצלח" ("successful performance"), כמשמעות מונח זה לעניין עמידה בדרישות הסף (להלן: "השלכות פרשיית שורק 1 על עמידה בדרישת הניסיון המוצלח").