דיון והכרעה
20. פסק דינו של בית המשפט קמא הוא פסק דין מפורט ומנומק היטב, ואני סבור כי בשלוש הסוגיות הראשונות שנמנו לעיל, אין מקום להתערב לא בממצאיו ולא במסקנותיו. לפיכך, אקצר היכן שניתן לקצר, ואסתפק בהתייחסות תמציתית מאד לכל אחת מהסוגיות הללו, תוך הפניית המעוניין בהרחבה לפסק הדין. משמעות הדברים היא כי יהיה עלי להרחיב רק בשני עניינים: האפשרות להתבסס על פרויקט שורק 1 להוכחת ניסיון מוצלח בהפעלת מתקן התפלה של מים; והמשמעויות המעשיות שיש למסקנתי בעניין זה על תוצאות המכרז בו עסקינן.
השגת IDE בעניין היקף מעורבות האצ'יסון בתכנון שורק 1
21. כזכור, IDE ו-האצ'יסון היו שותפות בפרויקט שורק 1. ואולם, לשיטתה של IDE, שהעלתה טענה זו חודשיים לאחר תום השלב המקדמי, מעורבותה של האצ'יסון בתכנון הפרויקט האמור הייתה מעטה, ואיננה מאפשרת לראות בה כמי שעומדת בדרישת הניסיון הקבועה בסעיפים 5.1.1 ו-5.1.2 להזמנה. ועדת המכרזים דחתה טענה זו ביום 16.4.2019, ואולם לאחר שנמחקה העתירה הראשונה והתאפשר להעלות טענות נוספות לפני ועדת המכרזים, הועלתה טענה זו בשנית, הפעם על ידי ש.מ.ש. וארבע איי. ועדת המכרזים דחתה טענות אלה הן בשל העיתוי בו הועלו והן לגופן. בית המשפט קמא קיבל את ההנמקה הדיונית, לפיה קם השתק מלהעלות את הטענה מאחר שש.מ.ש. וארבע איי נמנעו מלתקוף את החלטת ועדת המכרזים להכיר במרליון כמציעה כשירה במועד, ואף לא במסגרת העתירה הראשונה, ו-IDE אף לא הגיבה בשעתה לבקשת ועדת המכרזים להעביר מידע התומך בטענתה. כן סבר שאין לפניו בסיס ראייתי מספיק להתערב בהנמקה המהותית, שהתבססה על חוות דעת מקצועית שהונחו לפני ועדת המכרזים (ראו פסקאות 290-249 לפסק הדין). הנמקה זו, על שני ראשיה, מקובלת עלי.
22. ודוק, כידוע, הכלל הפרשני הנוהג בדיני המכרזים הוא כי פרשנות תנאי המכרז נגזרת מתכליתו (עע"ם 5487/06 סופרמאטיק בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פסקה 9 (12.4.2009) (להלן: "עניין סופרמאטיק"); עע"ם 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות, פסקה 31 (28.2.2011)), כאשר מבין הפרשנויות האפשרויות יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז, ומרחיבה את מעגל המשתתפים, על פני פרשנות הפוסלת אותן (עניין סופרמאטיק, פסקה 12; עע"ם 5511/13 א.נ.א חשמל בע"מ נ' חברת נמל אשדוד, פסקה 28 (16.6.2014)). לצד זאת נקבע כי עמדתו של עורך המכרז באשר לפרשנות תנאי המכרז היא בעלת משקל מסוים בשאלת הפרשנות הראויה (ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נה(1) 1, 10 (1999); בג"ץ 4587/18 ערוץ לשידורי הכנסת בע"מ נ' המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין בשבתה כוועדת מכרזים לבחירת בעל הרישיון לשידור בערוץ הכנסת, לפי חוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס"ד-2003, פסקה 34 (19.7.2018) (להלן: "עניין ערוץ הכנסת")). בענייננו, ועדת המכרזים הגיעה למסקנה, על פי פרשנותה של דרישת הניסיון הקודם ולאחר שקיבלה שתי חוות דעת מקצועיות של מומחים חיצוניים, כי מעורבותה של האצ'יסון בפרויקט שורק 1 מספיקה על מנת לעמוד בדרישת הסף. משכך, ובשים לב לכך שעסקינן במחלוקת סביב שאלות מקצועיות מובהקות (עע"ם 9023/14 פנינת י.ב.א בע"מ נ' משרד האוצר - החשב הכללי מנהל נכסי הדיור הממשלתי, פסקה 8 (27.7.2015); עניין ערוץ הכנסת, פסקה 13) וכן בשים לב למורכבות המכרז (עע"ם 5525/13 אשת שירותי תיירות בע"מ נ' משרד הביטחון, פסקה 27 (19.5.2014); עע"ם 4607/16Alstom Transport SA נ' נת"ע נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ, פסקה 46 (18.4.2017)), לא סברתי כי לגופו של עניין קמה עילה להתערבות בשיקול דעתה של ועדת המכרזים בסוגיה זו. הוסף לכך את המועד בו הועלו הטענות הללו, והרי לך גם טעם דיוני המסייע להצדקת מסקנת בית המשפט קמא בעניין זה.