טענת ניגוד העניינים
23. ארבע איי סבורה כי קיים ניגוד עניינים בין חברות בוועדת אדירי לחברות בוועדת המכרזים, ועל כן שני חברי ועדת המכרזים שהשתתפו בוועדת אדירי היו צריכים לפסול עצמם מלדון במכרז. עמדה זו לא הייתה מקובלת על בית המשפט קמא (ראו פסקאות 200-193 לפסק הדין), ואין היא מקובלת גם עלי.
24. על העקרונות המשפטיים אין חולק: הכלל בדבר איסור על ניגוד עניינים נגזר מחובת הנאמנות של עובד הציבור כלפי הציבור, ונובע מהחובה החלה על הרשות לפעול בהתאם לכללי הצדק הטבעי, בהגינות ובתום לב, ולשקול שיקולים עניינים בלבד, להבדיל משיקולים אישיים או זרים (בג"ץ 5575/94 מהדרין בע"מ נ' ממשלת ישראל, משרד הבינוי והשיכון, פ"ד מט(3) 133, 142 (1995); ע"א 6763/98 כרמי נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(1) 418, 427 (1999); בג"ץ 415/19 לוי נ' שר הפנים, פסקה 16 (21.4.2020)). הכלל האוסר על עובד ציבור להימצא בניגוד עניינים חולש הן על ניגוד עניינים אישי – ניגוד בין האינטרס הציבורי עליו הוא מופקד לבין אינטרס אישי שלו או של מי מקרוביו; והן על ניגוד עניינים מוסדי – ניגוד בין שני אינטרסים ציבוריים שונים עליהם הוא אמון (בג"ץ 531/79 סיעת הליכוד בעיריית פתח תקווה נ' מועצת עיריית פתח תקווה, פ"ד לד(2) 566, 572-571 (1980); בג"ץ 244/86 רביבו נ' ראש המועצה המקומית אופקים, פ"ד מב(3) 183, 185 (1988) (להלן: "עניין רביבו"); בג"ץ 9485/08 עזרא ו- 20 אח' נ' ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע), פסקה 19 (30.1.2012) (להלן: "עניין עזרא")). המבחן לקיומו של ניגוד עניינים הוא מבחן אובייקטיבי, לפיו נבחן האם אדם סביר המעורה בפרטי העניין היה מוצא שמתקיים חשש, במידת ההסתברות הנדרשת, כי מילוי תפקיד ציבורי מסוים יושפע מאינטרסים אחרים של העובד הציבורי באופן שימנע ממנו לבצע את עבודתו ללא משוא פנים (בג"ץ 11745/04 רמות למען הסביבה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה, פסקה 15 (4.9.2008) (להלן: "עניין רמות"); עניין עזרא, פסקה 19). בהקשר זה, אף יצוין כי בפסיקה נשמעו דעות לכאן ולכאן בדבר רמת ההסתברות הנדרשת כאשר עסקינן בניגוד עניינים מוסדי של עובד ציבור, כאשר יש הסבורים כי במצב זה יש לבחון דרגת חומרה גבוהה יותר– של "אפשרות ממשית" לניגוד עניינים – ולא די ב"חשש סביר" לקיומו של ניגוד עניינים (ראו: עניין רביבו, עמ' 188; עש"ם 6529/03 קליגר נ' נציבות שירות המדינה, פ"ד נח(1) 734, 743 (2003); בג"ץ 10408/06 קבהה נ' מועצת התכנון העליונה באזור יהודה ושומרון, פסקה 7 (25.9.2007); בג"ץ 3537/07 עמותת אנשי הדממה נ' ממשלת ישראל, פסקה 12 (28.11.2007); בג"ץ 7767/07 אסרף נ' שר הפנים, פסקה 12 (27.3.2008); עניין רמות, פסקה 15 והאסמכתאות המובאות שם).