"..המערכות האלה אמורות לשאוב מים שיש במקרה של יורד גשם והוא מתנקז לסבכות ואז ממלא איזה בור או בור מתמלא ואז מרוקנים את המים. באירוע של הצפה של כמויות מים גדולות, של זרימת מים גדולה, הם פשוט (לא ברור) על הסבכות, הם אפילו לא מגיעים לאזור של הניקוז. עכשיו, אחת הבעיות שלמה מערכות הניקוז האלה אמורות לנקז את המים? בוא נגיד שזה לא היה מחובר לביוב, לאן הן אמורות לחבר, לנקז את המים? לרחוב, ואז אנחנו במן לופ כזה, ואז מה שקורה זה שהמערכות האלה נשרפות כי הן עובדות על ריק. הן שואבות מים מלמטה, מעלות אותם למעלה, אותם מים שבאו זרקו למעלה הן חוזרות למרתף בכיוון של הזרימה. אז הרבה פעמים מה שקורה זה שבכאלה אירועים, אין הרבה מה לעשות גם אם מערכות הסליקה (צ"ל סניקה – מר"א) חזקות וחדשות ובאמת, ראינו עשרות אם לא מאות מקרים כאלה..."
(עמ' 46-45 לפרוטוקול מיום 6.2.20).
304. ההנדסאי טריכטר הוסיף וטען כי המבוטחים חיברו את זה למערכת הביוב כי הבינו את הבעיה שהם נמצאים במקום נמוך וגם אם ישאבו את המים החוצה למערכת הניקוז העירונית – זה יחזור אליהם ב"לופ". לטענתו אכן אין מדובר בחיבור תקני אך "זה מה יש" באילוצים הטופוגרפיים הקיימים אלא אם כן יש ניקוז ראוי של הרחוב שאמור לקבל את המים (עמ' 46 שורות 25-18; עמ' 47 שורות 16-1 לפרוטוקול מיום 6.2.20).
305. אשר על כן, ועל אף שהוכח כי מבוטח התובעת חיבר את מערכת הניקוז של המבנים למערכת הביוב שלא כדין ובאופן שאינו תקני, עדיין הוכח כי התקין מערכות סניקה. בשים לב לאירוע ההצפה ולכמויות הגשם הרבות באירוע מיום 8.1.13, לא עלה בידי הנתבעות להראות כי קיים קשר סיבתי עובדתי בין החיבור הלא תקני האמור לבין נזקי ההצפה בענייננו, ולפיכך לא מצאתי לנכון להטיל אשם תורם כלשהו על מבוטח התובעת.
ד.4.2. הנזק
306. כאמור, מחומר הראיות והעדויות עלה כי בשנת 2012 נגרמו נזקים למבנים המבוטחים כתוצאה מאירוע הצפה קודם, והנתבעות עוררו את הטענה שלמצער חלק מהנזקים הנתבעים בתביעה דנן נגרמו באירוע הקודם. אינני סבורה כי יש לקבל את הטענה.
307. אכן, ההנדסאי טריכטר ציין כי לא הוצג בפניו תיעוד ויזואלי לעניין החלפת הריצוף בעקבות האירוע מ 2/2012 ובגין האירוע מ 1/2013 והוא נסמך בעניין זה על דברי המבוטח (עמ' 40 שורות 8-1 לפרוטוקול מיום 6.2.20).
308. לצד זאת, אני סבורה כי עלה בידי התובעת לעמוד בנטל השכנוע כי הנזקים הנתבעים הם חדשים ולא נגרמו באירוע הקודם משנת 2012. השמאי יהודה לוי ציין בחקירתו הנגדית כי כאשר ביקר במקום (תאריך הביקור היה 11.6.13) נוכח בנזקים - שטרם תוקנו (עמ' 70 שורות 12-1 לפרוטוקול מיום 6.2.20). אמנם לתיקיית המוצגים ולחוות דעתו של מר יהודה לוי צורפו חשבוניות ובהן חשבונית הנושאת תאריך 3.4.13 בגין עבודות צבע וגבס. ואולם יש לזכור כי תאריך החשבונית קודם למועד ביקורו של השמאי בנכס, והגם שהוא מאוחר לאירוע ההצפה מושא הליך זה, למוצגי התובעת צורפו שני מכתבים מאת המבוטח מר אסולין בעניין החשבונית ובהם גם מכתב בו פנה המבוטח לקבלן, ציין כי החשבונית מתייחסת לעבודות שבוצעו בחודשים 6-7/2012 וביקש ממנו לשנות את התאריך. למרות זאת תאריך החשבונית לא שונה. כאשר עומת השמאי לוי עם חשבונית זו בחקירתו הנגדית הסביר כי ייתכן שהחשבונית צורפה כדי להראות שאכן הבית שופץ כבר אחרי האירוע הקודם וכי לא הוגשה תביעה בגין הסכום הרשום באותה חשבונית והוא איננו חלק מתביעה זו שבפנינו. מר לוי הסביר כי ייתכן שהמבוטח שילם קודם לקבלן בלי חשבוניות – כפי שקורה לטענתו המון פעמים – וכדי להוכיח שבוצעו עבודות אחרי האירוע הקודם הוא ביקש ממנו להוציא חשבונית מאוחר יותר (עמ' 70 שורות 26-16; עמ' 71 שורות 10-1 לפרוטוקול מיום 6.2.20). עוד יש להזכיר, כי תאריך החשבונית קודם למועד ביקורו של השמאי בנכס.