כעת אפנה להצגת טענות המשיבות 1-2 בדבר דחיית העתירות לגופן.
3.3.ב. טיעונים כנגד העתירות לגופן
טענתן הראשונה של המשיבות 1-2, היא כי אין להתערב בהחלטות מקצועיות של מוסדות התכנון, שהן פרי הפעלת שיקול דעת מאוזן וראוי. זאת, לאור ההלכה לפיה בית המשפט אינו משמש כטריבונל תכנוני עליון, ובפרט כאשר מדובר בהתערבות בשיקול דעתה של וועדת המשנה לעררים, המהווה גוף מקצועי וטריבונל מעין-שיפוטי של מוסד התכנון העליון בישראל. לדידן, בניגוד לנטען בעתירות, מדובר בהחלטות מקצועיות המצויות בלב ליבו של שיקול הדעת המקצועי ושל מתחם הסבירות. ממילא, מוסיפות המשיבות 1-2, העותרים לא הצביעו בעתירותיהם על כל עילה מתחום המשפט המנהלי להתערבות אותה מבקשים העותרים בעתירות, בלב ליבו של שיקול הדעת התכנוני.
טענתן השנייה של המשיבות 1-2, היא כי אין להתערב בהחלטות מקצועיות של מוסדות התכנון, כאמור לעיל, בוודאי במצב בו העותרים לא הצביעו מהי "הפגיעה" שנגרמת להם כפועל יוצא מן התכנית. הן טוענות, כי העותרים בשתי העתירות לא ביארו מדוע החלטות המשיבות 1-2 נגועות בפגמים הנטענים. בפרט, עותרי עתירת אלוני לא ביארו מה הפגיעה שתיגרם להם לבד מרצונם שלא תיבנה כל בניה לידם, וכי צורך השעה ביצירת יחידות דיור יעשה בחצרותיהם של אחרים. עוד לא ביארו עותרי עתירת אלוני, כך לטענת המשיבות 1 ו-2, מדוע אופן הבניה המתוכנן – בניה שאינה גבוהה ושאין לה ממשק לבנייה הקיימת – פוגע בהם באופן כלשהו.
עוד טוענות המשיבות 1-2, כי אין כל בסיס או יסוד לטענת העותרים לפיה בכל מקרה אין לתכנן תכנון פרטני ויש להמתין לתכנון כוללני. אין גם בסיס לטענה כי התכנון שהוצג בתוכנית עומד בסתירה לתכנון הכולל של רמת השרון. המשיבות 1-2 מדגישות כי ועדת המשנה דנה בעניין זה, ומצאה כי אין בתכנית הכוללנית, הנמצאת בהליכי קידום ראשוניים בלבד, כדי ליצור מניעה לקידום תכנית שתיל. עוד התייחסה וועדת המשנה בהחלטתה לפסיקה שהביאו העותרים, וציינה כי ניתוח הפסיקה אינו תומך בטענת העותרים לפיה תכנון כוללני עדיף תמיד על התכנון הנקודתי. עוד התייחסה וועדת המשנה בהחלטתה לכך שעמדת הוועדה המקומית לאשר בנייה צמודת קרקע בלבד בשטח התכנית, כלל אינה מקובלת על הוועדה המחוזית – שהיא המוסמכת לאשר את התכנית הכוללנית. על כן, הטענה כי התכנית הכוללנית יוצרת מניעה ביחס לבנייה הרוויה במסגרת תכנית שתיל, כלל אינה מבוססת.