עוד טוענים היזמים כי תכנית שתיל אינה בגדר תכנון נקודתי, ולא תיתכן סתירה בינה לבין התכנון העירוני הכוללני. לדידם, "תכנית נקודתית" משמעה תוספת נקודתית של יח"ד, או שטחי בנייה במגרש בודד, דוגמת הליכים מכוח תמ"א 38. בענייננו, מדובר בתכנית המעניקה פתרון תכנוני כולל לחטיבת קרקע משמעותית, העונה גם על צורך במבני ציבור ובשטחים ציבוריים פתוחים. לדידם, יצירתו בחוק של המושג "תכנית כוללנית" לא יצר יש מאין איסור לאשר תכניות בתחומי העיר עד לאישורה של תכנית כוללנית. בנוסף, מזכירים גם הם את ההלכה כי העדפת תכנון כולל אין משמעה כי יש לדחות קטגורית כל תכנון פרטני, ועל הוועדה המחוזית לבחון כל מקרה לגופו. לבסוף, כיוון שתכנון עירוני כולל כלל אינו קיים, לא כיום ולא במועד אישור התכנית, התכנית המאושרת אינה יכולה לסתור אותו.
טענה נוספת מצד היזמים היא כי להמלצת הוועדה המקומית ביחס לתכנית ניתן משקל בהחלטת הוועדה המחוזית, למרות שהמלצתה אינה מחייבת. זאת בניגוד לטענה החוזרת מצד העותרים כי הוועדה המחוזית התעלמה מהמלצה זו ומעמדתה של הוועדה המקומית בכלל. הן הרשות המקומית הן התושבים, טענו – כל עותר בדרכו שלו – כי מקום בו מעדיפה הוועדה המחוזית את דעתה שלה על פני עמדת הוועדה המקומית, מדובר בפגם המצדיק התערבות בית המשפט. לדידם של היזמים, יש לדחות עמדה זו, שכן ראשית, היא אינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה בנושא ההיררכיה בין מוסדות התכנון ומעמדה של המלצת הוועדה המקומית; ושנית, לא ניתן לטעון כי הוועדה המחוזית אכן התעלמה מהמלצות הוועדה המקומית, שכן היא נשמעה שוב ושוב וניתן לה משקל מבחינה פורמאלית ומהותית. לדידם, העובדה כי העותרים אינם מסתפקים בדבר פרט לקבלה מלאה של עמדותיהם, אין בה להביא למסקנה כי טענותיהם זכו להתעלמות.
זאת ועוד, טוענים היזמים כי הציר הירוק עוגן בהוראות התכנית בהתאם לאמור בתמ"מ 5 ועל פי שיקול דעתם של גופי התכנון המוסמכים. הועדה המחוזית וועדת הערר נדרשו לטענות העותרים בהקשר זה, והתיחסו לעניין בהחלטותיהן תוך הכרעה מקצועית תכנונית בסוגיות הכרוכות. לדידם של היזמים אין כל עילה להתערבות בית המשפט בקביעות אלה. הציר הירוק מכתיב את תכנונה בפועל, בוודאי שלא נזנח בה, והוראות תמ"מ 5 ביחס לשמירה על הציר הירוק מולאו באופן קפדני. עוד טוענים היזמים כי אין כל מניעה לקבוע כי נספח פיתוח, בינוי ועיצוב ייערך לעת אישורה של התכנית המפורטת, שכן מדובר בתכנית מתארית בלבד. החלטת הוועדה המחוזית בהקשר זה הנה מכוח סעיף 9.4 לתמ"מ 5, הטעמים לה פורטו בהחלטת הוועדה המחוזית, ואף ועדת הערר מצאה שאין עילה להתערבות בשיקול דעת הוועדה המחוזית בעניין זה. על כן, אין כל בסיס לטענות היעדר הסמכות שעלו בהקשר זה. לעניין הבטחת רציפות הציר הירוק, טוענים היזמים כי מדובר בשאלה תכנונית מקצועית בשיקול דעתו של מוסד התכנון. המשיבות 1-2 שתיהן, קבעו כי טענת העותרים בעתירת אלוני לפיה יש לעגן את הציר דווקא בציר ז'בוטינסקי הינה נטולת היגיון תכנוני. כיוון שמדובר בהחלטה מקצועית, וטענות העותרים נבחנו ונדחו בצורה מנומקת על ידי המשיבות 1-2, אין מקום להתערבות בית המשפט בשיקול דעת משיבות 1-2.