פסקי דין

עתמ (ת"א) 46940-09-17 דן אלוני נ' ועדת המשנה לעררים שליד המועצה הארצית לתכנון ובניה - חלק 17

04 אוקטובר 2020
הדפסה

לאור האמור, טוענים המשיבים בעתירות, כי עליי לדחות על הסף את עתירת העירייה במלואה, וכן את עתירת אלוני ככל שהיא מתייחסת להחלטה הראשונה, מיום 7.3.16.

4.1.א. שיהוי בהגשת עתירת אלוני
אתייחס ראשית לטענת השיהוי בקשר לעתירת אלוני. לטענת התושבים, ההלכה המשפטית קובעת כי כל עוד הליכי התכנון תלויים ועומדים בפני מוסדות התכנון, טרם הגיעה שעתה של הביקורת השיפוטית. התושבים נשענים, כדוגמא, על שנקבע בעע"מ 2141/09 הועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה נ' אחל"ה איכות חיים לתושבי השרון (פורסם בנבו, 31.12.09) (להלן: עניין אחל"ה). התושבים מזכירים כי עם הגשת הערר למועצה הארצית בידי הוועדה המקומית, וכל עוד ערר זה היה תלוי ועומד, הרי שהליכי התכנון טרם הסתיימו. למען הזהירות, הם ממשיכים, לאחר הגשת הערר בידי הוועדה המקומית, פנו התושבים בבקשה לקבלת ארכה לעתירה מנהלית, שכן באותה נקודת זמן לא היו חלק מההליך (לאחר שנדחתה בקשתם לרשות ערעור על החלטה הראשונה). לאחר מכן, עם החלטת המועצה הארצית שדחתה צירופם לערר, הגישו התושבים עתירה, בה כאמור הוחלט לצרפם כמשיבים לערר על החלטת הוועדה המחוזית. כל אלה מהוות לדידם נסיבות בגינן אין לקבוע כי חל שיהוי בכל הנוגע להחלטת הוועדה המחוזית, היא ההחלטה הראשונה.

אני סבורה כי הצדק במקרה זה הוא עם עותרי אלוני, הם התושבים. הגשת הערר בידי הוועדה המקומית למועצה הארצית מהווה חלק מההליך הקבוע בדין, המאפשר למתנגדים לתכנית שהופקדה להשמיע את התנגדותם. ההיגיון מורה כי הגשת עתירה לבית המשפט לא תיעשה כל עוד עומד ותלוי לו ערר כאמור. וראו את שכתב כבוד השופט עוזי פוגלמן בעניין אחל"ה, בפסקה 11 לפסק דינו:
"הליכי התכנון כוללים, אם כן, מנגנונים מובנים וסדורים המאפשרים למתנגדים לתוכנית שהופקדה להשמיע את קולם ועמדתם באשר אליה. הגשתן של התנגדויות אלה למוסדות התכנון דווקא – ולא לבתי המשפט או לגופים אחרים – הגיונה בצידה. כפי שצוין לא אחת, תחום התכנון והבניה מעורר שאלות מקצועיות מובהקות שהמקום הראוי לבירורן הוא לפני גופי התכנון המוסמכים, המחזיקים במומחיות הנדרשת, בכלים המיטביים לבחינתן של הסוגיות התכנוניות ובראייה תכנונית כוללת. פניה מוקדמת לרשויות התכנון אף "עשויה לייתר את הפנייה לבית המשפט, והיא תורמת במיקוד והבהרת המחלוקת וביצירת שיח פורה ואפקטיבי בין האזרח לבין הרשות".

אם כן, העמדה המקובלת בפסיקה היא כי זמנה של הביקורת השיפוטית הינו בתום הליכי התכנון המתבצעים ברשויות (עוד ראו לעניין זה: בג"ץ 9032/01 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' שר התשתיות הלאומיות (פורסם בנבו, 2004). בפרט, יש להמתין למיצוי הליכי ההתנגדות במוסדות התכנון לדרגותיהם (ראו: בג"ץ 478/85 שלמה אבולעפיה נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד מ(2) 294 (1986)).

עמוד הקודם1...1617
18...62עמוד הבא