"התפיסה הרווחת כיום היא תפיסה של ניצול יעיל של משאב הקרקע באמצעות בנייה רוויה, צפופה וגבוהה יותר. תפיסה זו היא חלק ממדיניות תכנון בר קיימא, המאפשרת לספק מענה לצרכי הדיור והפיתוח, תוך שמירה על שטחים פתוחים ועתודות פיתוח לדורות הבאים....
מדינת ישראל משוועת לקרקע לבנייה למגורים לנוכח הביקוש הגבוה לדיור לעומת ההיצע הנמוך. מגמות התכנון הנוכחיות להעלאת הצפיפות, תוך בניית יחידות דיור נוספות, היא צו השעה, משימה לאומית וחובה המוטלת על מוסדות התכנון".
(הדגשה שלי – מ' א' ג').
התייחסות לכך, ניתן למצוא בהחלטת הוועדה המחוזית מיום 7.3.16 (נספח 3 לעתירת אלוני, בעמ' 22):
"הוועדה שבה וחוזרת על עמדתה לפיה, יהא זה תכנון לוקה בחסר, ומנותק מהצורך הקיים בהגדלת עתודות קרקע לבנייה, לקדם בינוי של שכונת קוטג'ים במתחם של 77 דונם". (ההדגשה שלי מ' א' ג')
ובהחלטת וועדת המשנה לעררים מיום 27.6.16 (נספח 1 לעתירת אלוני, בפסקה 77):
"...שנית, הנימוק שליווה את החלטות הוועדה המחוזית ביחס לתכנון המתחם, החל מההחלטה לדחות את תכנית רש/1030/א, לפיו לאור המחסור ביחידות דיור לא ניתן להצדיק בנייה צמודת קרקע בלב אזורי הביקוש של מטרופולין תל אביב, מקובל עלינו במלואו".
(ההדגשה שלי מ' א' ג')
קיימים מחקרים רבים בארץ ובעולם, בתחומי ידע שונים ומגוונים, המציעים גישות שונות וטקטיקות שונות לציפוף (ראו, בין רבים: Libby Porter & Kate Shaw, eds., Whose Urban Renaissance? An International Comparison of Urban Regeneration Strategies (2009). עם זאת, על עקרונות הבסיס הכל מסכימים –בנייה בערים הקיימות, תוך ציפוף משמעותי (בין היתר באמצעות התחדשות עירונית, למשל, הנדונה בעניין לזובסקי), כשכל אלו לוקחים בחשבון היבטים חברתיים וסביבתיים.
מדיניות הציפוף באה לידי ביטוי בתכניות שונות ברמה הארצית וביניהן תכנית מתאר ארצית לפיתוח ולקליטת עלייה (תמ"א 31); תכנית מתאר ארצית לבניה ולפיתוח (תמ"א 35) ותמ"א 38, תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. מדיניות התכנון הלאומית היא, כי מרבית הבנייה אמורה להתרחש בתחומי ערים אשר הוגדרו "מתחם עירוני", תוך ציפוף משמעותי בערים הקיימות. אם תרצו מעבר מ"הפרחת השממה" ל"ציפוף והתחדשות עירונית".
7.2. האתגרים ביישום מגמות הציפוף – סוגיית המרקם החברתי
אתגרים שונים מלווים את מוסדות התכנון בבואם ליישם את מדיניות הציפוף, ובחרתי להתמקד במרכזי שבהם לענייננו- סוגיית המרקם החברתי.