7.2.א. המרקם החברתי ושינויי הזמן
בעניין לזובסקי, עמדתי על כך כי שאלה מרכזית הנוגעת לסוגיית ההתחדשות העירונית היא שינוי אופי השכונה מבחינה חברתית וההשלכות החברתיות של פרויקטים אלו. שאלה זו רלוונטית, כמובן, באותה מידה כאשר מדובר בציפוף שלא במסגרת התחדשות עירונית, אלא במסגרת הוספתן של יחידות דיור חדשות, כבענייננו. כפי שכתבתי שם, חלק גדול מהבעיות נוגע לשאלות מדיניות, כמו ההחלטה אילו אזורים לפתח, באיזו דרך, מהם התמריצים שיש ליתן ליזמים פרטיים, וכיו"ב. כאשר רשויות התכנון מתכננות פרויקטים שונים מכוח החקיקה הקיימת בחלקים השונים של העיר, עליהן לקחת בחשבון גם שאלות אלו.
כפי שמציין ישי בלנק "קהילה, מרחב, סובייקט – תזות על משפט ומרחב", דין ודברים ב' 19, 20 (תשס"ו, להלן: ישי בלנק: קהילה, מרחב, סובייקט):
"הסביבה החומרית שבה אנו חיים משתנה ללא הרף. בניינים מוקמים, כבישים נסללים, חומות מוצבות, שטחי מסחר נפרסים, שכונות מפונות, מבנים נהרסים, פרברים מזדחלים. שינויים אלה אינם רק תוצאה של גורמים חברתיים, כלכליים, היסטוריים, טכנולוגיים ופוליטיים; הם גם תוצר של סביבה חוקית מסוימת ושל מערכת נורמות משפטיות שביצירתן, הפעלתן ופרשנותן עוסקים גורמים רבים כגון גופים פרטיים, סוכנויות מדינתיות, גורמים מנהליים ובתי משפט. מחקרים רבים שנכתבו בארץ ובעולם (בקצב הולך וגובר) בעשור האחרון הראו כי לדיני המקרקעין, המס, התכנון והבנייה, רישוי העסקים, החינוך ועוד מערכות חוקיות רבות ישנה השפעה מכרעת על האופן שבו אנשים וקהילות מארגנים את הסביבה החומרית שלהם: אם ייבנו שטחי מסחר, קניונים ואזורי תעשייה רבים יותר והיכן; אם לאנשים יהיו תמריצים להקים פרברים חדשים והיכן; אם בתי הספר יכללו אוכלוסיות הומוגניות של תלמידים... אם קהילות שונות יחיו בשילוב או בנפרד זו מזו."
(ההדגשה שלי מ' א' ג')
ומוסיף, בעמ' 23:
"כללים משפטיים משפיעים על האופן שבו המרחב מיוצר, מכונן ומשועתק. כפי שטען ריצ׳רד פורד (Richard Ford) בעקבות לפבר, בדיונים משפטיים רבים נתפס המרחב כנתון קבוע ובלתי משתנה המהווה את ה"רקע" לפעולות האנושיות. תפיסה זו מעלימה חלק משמעותי וחשוב מהתוצאים (אפקטים) של הכללים המשפטיים: את השפעתם על האופן שבו קבוצות מתארגנות במרחב ועל בחירותיהם הפרטיות (לכאורה) של אנשים; את העובדה שהם מעודדים את הופעתן של תצורות מרחביות מסוימות (כגון פרברים ומרכזי קניות) ומדכאים צורות מרחביות אחרות (כגון ערים הטרוגניות וקיום אינטגרטיבי של קהילות); את היות הכללים המשפטיים "רקע" המעניק משמעות לפעולות שונות של פרטים ושל קבוצות, והמטה את תוצאות מעשיהם לכיוון כזה או אחר. לפיכך הבנת היחסים בין המשפט ובין המרחב היא חשובה מאין כמוה לכל קובע מדיניות (שופטים, עורכי דין ואקדמאים בתוכם) המעוניינים לדעת את תוצאיהם המפורטים ואת תוצאותיהם המלאות של הכללים המשפטיים שהם מציעים, מחוקקים ומפרשים."