כפי שהראיתי בהרחבה לעיל, ברור לכל כי המגמה הארצית, המחוזית ואף המקומית הינה ציפוף. מתוך כך, ולאור מספר יחידות הדיור הנמוך שהוצע במסגרת החלופות המוקדמות, ברי כי לשיקול זה ניתן משקל כבד ואף מכריע בעבודת הוועדות, ובכך אין כל פסול.
העותרים, תושבים ונציגי הרשות של רמת השרון, חיים בלב ליבו של מטרופולין תל אביב. אין צורך להכביר מילים על קצב התפתחותו המהיר של כרך זה, על העלייה החדה בביקוש למגורים סביב העיר הגדולה ועל הפיכתה למרכז תעסוקה מהמרכזיים והחשובים במדינה. על כן, אין כל פסול בעיניי כי ל"ערך הציפוף" כפי שהגדירו אותו העותרים, ניתן משקל כבד ומשמעותי על ידי מוסדות התכנון, בבואם לתכנן ולאשר תכניות באזור זה (ראו התייחסות ועדת הערר לנושא זה ולציפוף בכלל, בפסקאות 56-82 להחלטתה, בנספח 1 לעתירת אלוני).
עוד יש לתת את הדעת לכך שלאחר תיקון 1 לתמ"א 35, התכנית כפי שאושרה, לא הייתה עומדת, לו הייתה מתוכננת כיום, בדרישת הצפיפות המינימאלית. כפי שטענו גם המשיבות, לו רצתה הוועדה המחוזית להעמיד את הציפוף כחזות הכל, הייתה דורשת ציפוף גבוה יותר, בהתאם לתמ"א. הוועדה החליטה במסגרת ההחלטה המשלימה, להשאיר את הצפיפות על כנה, וזאת בשל רצונה לתת משקל לשיקולים נוספים כמו צביון העיר והשכונה, ושימור הסביבה הקיימת (ראו סעיפים 2-3 להחלטה המשלימה, בנספח 4 לעתירת אלוני).
לבסוף, לעובדה כי בניסיון לשמור על צביון השכונה, ניתן מענה במסגרת גלגולי התכנית להתנגדויות העותרים לה, משקל גבוה בעיניי. כאן כוונתי, שוב, לבנייה צמודת הקרקע בצמוד לשכונה הקיימת, לפארק המפריד, להנמכת הבניינים שתוכננו בתחילה, לבנייה המדורגת ולהורדת מספר היח"ד ל-285, על אף דרישות גבוהות יותר בהתאם ליעדים הארציים. כל אלה, מלמדים על עבודת תכנון תקינה, לומדת, תגובתית ומאוזנת. על כן אני קובעת כי גם בהיבט המשקל שניתן לערך הציפוף, לא נפל כל פגם בעבודת המשיבות 1-2.
10. טיעון שני לעניין הסבירות: אין לקדם תכנית נקודתית לפני תכנית כוללת
בהעדר תכנון כולל לרמת השרון השאלה שעלתה הינה, האם בהעדר תכנון כאמור יש מקום לקדם תכניות חלקיות או נקודתיות דוגמת תכנית שתיל. תוספת יחידות דיור במסגרת תכניות בינוי חדשות, כבענייננו, מחייבת לבחון שלל שאלות: מצב התשתיות בשכונה ובאזור, מהו סוג האוכלוסייה, האם יש די מבני ציבור ושטחים פתוחים לאוכלוסיה נוספת, וכיוצא באלה שאלות הנובעות מנתונים מקומיים. אין חולק, כי הבינוי המתוכנן צריך להשתלב בקיים, ועל כן נדרש איזון אשר ייקח בחשבון, במידה כזו או אחרת, את אופי העיר, האזור, או השכונה, שבה מתוכנן הבינוי.