אשר לטענת התושבים, לפיה התכנית אינה כוללת נספח פיתוח ועיצוב נופי כנדרש בתמ"מ 5, גם לכך יש התיחסות הן בתכנית שתיל הן בדברי עדת הערר. בסעיף 6.3 לתכנית נקבע כי אחד התנאים לקבלת היתר בנייה הוא "אישור תכנית בינוי ועיצוב אדריכלי" בכל העניינים אליהם מתייחסת תמ"מ/5 (כן ראו סעיף 6.1 לתכנית וסעיף 4.6.5.2 לתמ"מ 5). הועדה המחוזית התייחסה לכך במפורש בהחלטתה, בקבעה (בסעיף 6(ז)) כי צורף נספח בינוי מנחה הכולל התייחסות לציר הירוק ובו פירוט כנדרש, וכן ציינה כי במסגרת התוכנית לפיתוח ועיצוב אדריכלי שתאושר ע"י הועדה המקומית עם תכנית האיחוד והחלוקה ייקבעו מאפייני הציר באופן מפורט. הועדה המחוזית הוסיפה והתייחסה לסעיף 9.4. לתמ"מ אליו הפנו העותרים, לפיו אין צורך בצירוף נספחי תכנון המפורטים מטעמים מיוחדים שירשמו, ונימקה את הפטור ממסמכים אלו בכך שבעתיד תוכן תכנית איחוד וחלוקה שתכלול פירוט זה.
ועדת הערר התייחסה גם היא לטענה בדבר אי כלילת נספח פיתוח ועיצוב נופי, תוך שהיא מציינת כי לא מצאה עילה להתערב באופן הפעלת שיקול דעת הועדה המחוזית לעניין סזה, שכן, לדבריה, מובר בהחלטה מקצועית מבוססת על נסיונה המקצועי ל הועדה המחוזית. מקל וחומר אין מקום כי בית משפט זה תערב בכך.
14. התכנית קובעת הוראות מחוץ לקו הכחול- בחוסר סמכות ומתוך שיקולים זרים
התושבים טוענים כי התכנית קובעת הוראות מחוץ לקו הכחול של התכנית (הדרך הגובלת בתכנית), וזאת בחוסר סמכות ומתוך שיקולים זרים. לדידם, חשיבותה של טענה זו טמונה בסוגיית הבעלות על השטח: התושבים טוענים כי חלקה 340 - שהיא השטח עליו חלה התכנית ואינו כלול בקו הכחול- כלל אינה בבעלות היזמים. לאור זאת, היה צורך לבחון האם הם "בעלי עניין בקרקע" לפי סעיף 61א(ב1) לחוק התכנון והבניה, בחינה שלא נעשתה, ובכל אופן היזמים אינם עומדים בה, שכן בבעלותם פחות מ-75% אחוז מהקרקע כנדרש. לפיכך, היזמים כלל לא יכלו להגיש את התכנית. עוד הם טוענים, כי אופן קביעת הקו הכחול נעשה משיקולים זרים: הדרך המסומנת כדרך מס' 1 וכתא שטח 800, שמחצית שטחה נמצא בחלקה 340 בה ליזמים אין כאמור בעלות, לא נכללת במלואה בתחום התכנית, על אף שהתכנית קובעת הוראות לגביה. לדידם, הדבר נעשה על מנת להימנע מהצורך לעמוד בעמידה בתנאי סעיף 61א(ב1) לחוק או מהגעה להסכמות עם קק"ל, הבעלים בחלק האמור של הדרך.
גם הרשות המקומית טוענת כי הוועדה המחוזית לא הייתה מוסמכת לקבל את התכנית הצפופה לטיפולה. לכן, לדידה, קידום התכנית וההחלטות שנתקבלו במסגרת זו על ידי הוועדה המחוזית נעשו בחוסר סמכות ודינן בטלות. טענה זו קשורה לעניין הבעלות בקרקע, שעלה בטיעוני התושבים, ולו שתי נפקויות: ראשית, כי התכנית מחילה הוראותיה על מקרקעין המצויים מחוץ לקן הכחול (אותם 15 המטרים שהוזכרו קודם, המהווים חלק מחלקה 340). החלת הוראות התכנית מעבר לגבולות זכותם של היזמים במקרקעין, מהווה חריגה מהמותר בדין ולכן לטעם הרשות המקומית הליך קידום, טיפול והפקדת התכנית כולו בידי הועדה המחוזית נעשה בחריגה מסמכות, ודינה בטלות. לכל הפחות, טוענת הרשות המקומית, דינן של הוראות התכנית ביחס לחלקה 340 להתבטל, ועל כן יש להורות על החזרת הדיון בתכנית לוועדה המחוזית שתדון בשינויים המחויבים מכך ותיישמם.