בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
לפני כבוד השופטת הבכירה רחל ברקאי 11 אוקטובר 2020
ת"א 45926-11-16 סמפר פיי פיננסים בע"מ ואח' נ' גט קליקס בע"מ ואח'
התובעת
סמפר פיי פיננסים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יורי נחושתן ו/או עו"ד הדס גרשטיין
ממשרד עוה"ד נחושתן, יוגב ושות'
נגד
הנתבעים 1.גט קליקס בע"מ
2.ערן הורוביץ
3.אסף יופה
ע"י ב"כ עו"ד רם ז'אן ו/או עו"ד רועי דותן ו/או רבקה גלעד
משרד עוה"ד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'
נגד
התובעים שכנגד 1. גט קליקס בע"מ
2. ערן הורוביץ
ע"י ב"כ עו"ד רם ז'אן ו/או עו"ד רועי דותן ו/או רבקה גלעד
משרד עוה"ד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'
נגד
הנתבעים שכנגד 1. סמפר פיי פיננסים בע"מ
2. דור קומרן
ע"י ב"כ עו"ד יורי נחושתן ו/או עו"ד הדס גרשטיין
ממשרד עוה"ד נחושתן, יוגב ושות'
פסק דין
עניינה של תביעה זו בסכסוך בין חלק מבעלי המניות בחברת קרן סולו ניהול וחיתום בע"מ (להלן: "קרן סולו" או "החברה"), כאשר מצד אחד טוענת התובעת כלפי הנתבעים, כי הפרו את חובותיהם החוזיות והטרום חוזיות כלפיה, בקשר להסכם פשרה שנחתם בין כל בעלי המניות ובקשר עם ניסיון לקדם עסקה אל מול חברת כלל, הכל כפי שיתואר להלן. הפרות אשר, לטענתה, הובילו להפסקת פעילותה של קרן סולו ואובדן ערך מניותיה, אשר גרם לתובעת נזק, ולחילופין אובדן אופציה עסקית אחרת שעמדה לתובעת, לטענתה, על הפרק.
מן הצד האחר, בתביעה שכנגד שהוגשה, טוענים הנתבעים כלפי התובעת ובעל המניות בה, כי הפרו את הסכם הפשרה מיום 9.11.205 וגררו אותה להליך משפטי אשר גרם להם לנזקים, וזאת בניגוד להתחייבותם לוותר על כל תביעה או טענה. בגין כך עתרו לחיובם בפיצוי.
העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת
1. התובעת (להלן: "התובעת" או "סמפר פיננסים"), כך נטען, הוקמה לצורך החזקת מניות בקרן סולו, ואשר הינה חברה העוסקת בייעוץ וליווי השקעות ויזמות בתחום פעילות ניהול סיכונים, לרבות סיכוני אשראי וניהול קרנות אשראי חוץ בנקאי, עסקי וצרכני.
בעל המניות היחיד בה הוא הנתבע שכנגד 2 (להלן: " מר קומרן").
2. הנתבעת 1 (להלן :"גט קליקס"), הינה חברה פרטית שהוקמה בשנת 2012 ואשר עיסוקה העיקרי הינו שיווק אתרי הימורים ופיתוח מערכות טכנולוגיות ראשוניות למתן אשראי צרכני ושירותי תכנות לצורך פיתוח, יישום והתאמת מערכת למתן שירותי הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, כמתואר בהסכם המייסדים של החברה, תוך שימוש באינטרנט ובמאגרי מידע.
הנתבעים 2- 3 (להלן בהתאמה: "הורוביץ" ו"יופה"), ביחד עם מר זיו רוזבך, הם בעלי המניות והדירקטורים היחידים בחברת גט קליקס. הורוביץ גר בשכנות למר קומרן.
3. קרן סולו נועדה להיות קרן מימון חוץ בנקאית לעסקים, המעמידה הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים וכן אשראי צרכני ליחידים, באמצעות פלטפורמה אינטרנטית המגובה במערכת טכנולוגית הפועלת בחיתום בקשת האשראי באופן מקוון ואוטומטי. נטען כי פעילות המימון היתה מבוססת על מתודולוגיה כלכלית, טכנולוגיה חדשנית ומודל חיתום וניהול סיכונים אוטומטי, המשנה באופן יסודי את אופן הגשת בקשת האשראי, משך הזמן ועלות תהליך החיתום וניהול חיי ההלוואה. היזמים ראו בתחום זה של מתן הלוואות כתחום בעל פוטנציאל מבטיח לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות שיש בה כדי להקל על בדיקת האשראי ומתן הלוואה. היזמים ראו בפיתוח הטכנולוגיה המתקדמת כאפשרות ממשית להתחרות במערכת הבנקאית במתן הלוואות חוץ בנקאיות.
4. חברת קרן סולו התאגדה באופן רשמי בחודש יולי 2014. ביום 9.7.2014, נחתם הסכם בעלי מניות להקמתה של חברת קרן סולו (להלן : "הסכם המייסדים"), במסגרתו נקבעו שורה של התחייבויות המייסדים.
גט קליקס, אשר קיבלה הקצאה של 25% מהון המניות המונפק, התחייבה להעניק שירותי תוכנה ופיתוח, בהיקף משרה של 90% (סעיף 7), אשר תוקן בהמשך להיקף משרה של 100%, וכן שלא להתחרות בעסקי החברה, כמפורט בסעיף 3.4 להסכם המייסדים ובסעיף 4 להסכם הבהרה, אשר נחתם בין בעלי המניות ביום 9.2.2014. (יובהר כי ביום 2.9.2014 נחתם תיקון להסכם המייסדים וביום 9.2.2014 נחתם "מסמך הבהרה" להסכם המייסדים)
על פי סעיף 4.3 להסכם המייסדים קיבלה התובעת - סמפר פיננסים – הקצאה של 25% מהון המניות המונפק, כתמורה לכך שסיפקה שירותי ייעוץ וליווי לניהול החברה.
חברת ס.י.פ. פיננסים בע"מ (להלן: "ס.י.פ פיננסים") היתה הצלע השלישית בחברה והחזיקה ב- 50% מהון המניות המונפק.
מר קומרן , מונה כמנכ"ל חברת קרן סולו.
5. כבר בתחילת הדרך היה ברור כי החברה זקוקה להון ראשוני למימון פעילותה. לשם כך, ביום 13.10.2014 גייסה חברת קרן סולו לשורותיה את פרופ' אמיר ברנע כמשקיע, באמצעות חברה המוחזקת על ידו, חברת ברנע סולו בע"מ (להלן: "ברנע"). על פי ההסכמים אשר נחתמו, התחייבה ברנע להזרים הון לחברה בסך של 500,000 ₪ בתמורה להקצאת מניות בשיעור של 5% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה וזאת תוך דילול אחזקותיהם של בעלי המניות הקיימים. נטען כי הרכישה בוצעה לפי שווי חברה בסך של 20 מיליון ₪.
המו"מ לקראת חתימת הסכם עם חברת כלל
6. נטען כי סמפר פיננסים וגט קליקס השקיעו משאב אנושי בחברת קרן סולו ואילו יתר בעלי המניות השקיעו סכומים שונים בחברה אשר הגיעו לסך של 4 מיליון ₪, כדי לשמש החברה בפעילותה השוטפת. היה ברור כי אין בכך כדי לממן מתן הלוואות ללקוחות באמצעות הטכנולוגיה שפותחה ועל כן, נעשה ניסיון לגייס משקיעים נוספים על מנת שאלה יוכלו להעמיד המימון הנדרש.
7. נטען, כי ברנע, באמצעות חברה שבשליטתו – שהינה בעלת מניות בקרן סולו - הצליח בזכות המוניטין שלו, כפרופ' לכלכלה בתחום המימון, להביא לכך שגם חברת כלל ביטוח בע"מ (להלן: "חברת כלל") התעניינה בהשקעה בחברה ובחודש ספטמבר 2014 החל מו"מ עימה על השקעה שכזו, כשלטענת סמפר פיננסים, חברת כלל גילתה עניין רב בהשקעה זו ויפתה כוחם של עורכי דין מטעמה, על מנת שיקדמו מו"מ בנדון אל מול קרן סולו. היה זה מו"מ אשר נמשך כשנה תמימה, במסגרתו התקיימו פגישות רבות בין נציגי הצדדים ובאי כוחם והוחלפו טיוטות הסכם.
8. אין חולק כי במקביל למו"מ שהתנהל מול חברת כלל, התגלעה מחלוקת בין בעלי המניות בקרן סולו. לטענת התובעת, המחלוקת נסובה סביב רצונם של הנתבעים לחבור אל בעלי המניות בחברת ס.י.פ פיננסים (אשר החזיקה במניות קרן סולו), על מנת להקים בחו"ל מיזם משותף לפיו תוקם חברה בשם F3, אשר תחזיק בחברות שונות בעולם, שעיסוקן בתחום מתן הלוואות חוץ בנקאיות תוך שימוש בטכנולוגיה שפותחה, כך נטען, על ידי קרן סולו, ובכך להשתחרר מהתחייבויותיהם לקרן סולו ולבעלי המניות בקשר עם סעיפי אי התחרות והסודיות. חברות נוספות שהוקמו על ידי בעלי המניות בס.י.פ פיננסים היו חברת Paze.Me שעיסוקה היה מתן אשראי לאנשים פרטיים באנגליה וכן חברת Satago אשר עסקה בתחום האשראי באנגליה, חברות שפעילותן היתה ידועה לתובעת ואף הוצע לה לקחת חלק במיזם של חברת F 3.
כמו כן, מציין קומרן בתצהירו כי הנתבעים המשיכו באותה עת בפעילות המתחרה בקרן סולו באמצעות אתר אינטרנט בשם "הלוואה בקליק", אשר לטענתו התחייבו להעביר לידי החברה, כאמור בהסכם בעלי המניות, דבר אותו לא עשו.
לטענת קומרן, הוא הציג עמדה נחרצת נגד הפעילות העסקית המתחרה בחברה שביצעו בעלי מניות אחרים ובפרט הנתבעים, הכל כדי להגן על החברה.
9. על פי הנתבעים, המחלוקת נתגלעה נוכח הילוכו והתנהלותו הלעומתית של קומרן, אשר לטענתם הפכה לאבן נגף לקידום החברה, עד כי הוחלט בישיבת דירקטוריון, מיום 22.6.2015, להעביר אותו מתפקידו כמנכ"ל החברה ולמנות תחתיו מנכ"ל אחר אשר נאלץ להתפטר חודשיים לאחר מכן, נוכח האשמות קשות מצדו של מר קומרן לרבות איומים מפורשים לנקיטה בהליכים משפטיים כנגדו.
10. על אף המחלוקות, התנהלו בין הצדדים ניסיונות שונים לקדם הבנות ולסיים את המחלוקות ביניהם, בין השאר, כדי להצעיד את חברת קרן סולו קדימה ולסלול הדרך להשלמת העסקה עם חברת כלל, אשר דרשה כתנאי לקידום העסקה, כי חילוקי הדעות בין בעלי המניות יוסדרו באופן סופי ומוחלט.
הסכם הפשרה בין בעלי המניות בקרן סולו
11. לשם קידום העסקה עם חברת כלל נחתם ביום 9.11.2015 הסכם פשרה בין כל בעלי המניות בחברת קרן סולו והחברה עצמה, הסכם אשר נועד ליישר קו בין בעלי המניות בחברת קרן סולו.
12. הסכם הפשרה אושר ונחתם בישיבת דירקטוריון של חברת קרן סולו, ישיבה שהתקיימה בלילה שבין 8.11.2015 לבין יום 9.11.2015, שדנה בין השאר בעסקת כלל "אישור הסכם השקעה ומימון עם כלל, בהתאם לטיוטה המצ"ב" וכן ב"אישור הסכם הפשרה". (ראו פרוטוקול הישיבה מיום 9.11.205).
באותו לילה, 9.11.2015, נחתם הסכם הפשרה בין כל בעלי המניות וחברת קרן סולו שעניינו, כפי שנרשם בו: "להסדיר באופן סופי את כל חלוקי הדעות הקיימים, לטובת המשך פעילות החברה וכן לטובת הכנסת קבוצת כלל (להלן : "כלל") כמשקיעה וכמלווה בהתאם לטיוטת הסכם שהובאה לאישור דירקטוריון החברה ביום 8 נובמבר 2015 (להלן: "הסכם כלל")."
13. הסכם הפשרה שאושר כלל, בין היתר, הוראה בדבר תשלום סך של 360,000 ₪ לתובעת. (סעיף 1 להסכם); הוראה המאשרת קיומה של פעילות מתחרה בחברות זרות שהקימו הנתבעים העוסקות במתן אשראי, בה רשאית התובעת לקחת חלק (סעיף 6 להסכם) וכן הוראה בדבר ויתור גורף על כל טענות והתביעות בין כל בעלי המניות (סעיף 8 להסכם). בנוסף התחייבו הצדדים לאשר ולחתום על טיוטת ההסכם עם כלל שהובאה לאישור הדירקטוריון באותו ערב בו נחתם הסכם הפשרה ובלשון ההסכם: "הצדדים מתחייבים לאשר ולחתום על הסכם כלל" (ראו סעיף 9 להסכם הפשרה).
באותה ישיבה נכח עו"ד אמציה שצקי, כמייצג הנתבעים. בעלי המניות בגט קליקס לא נכחו. מר חגי לנגשטטר ייצג את חברת ס.י.פ באותה ישיבה.
14. בהמשך, במסגרת אותה ישיבה אישר הדירקטוריון פה אחד לאשר את הסכם ההשקעה והמימון עם חברת כלל, בהתאם לטיוטה שצורפה לעיון חברי הדירקטוריון – טיוטה מיום 4.11.2015.
הצדדים חלוקים בשאלה מהי אותה טיוטת הסכם שהובאה לאישור הדירקטוריון ואשר לגביה ניתנה התחייבות כל בעלי המניות בקרן סולו לאשר אותה ולחתום עליה, בהתאם למוסכם בהסכם הפשרה.
15. בסופו של יום עסקת כלל לא יצאה אל הפועל ובכך איבדה חברת קרן סולו אפשרות מינוף לעסקיה שעמדה בפניה. קרן סולו איבדה משוויה.
לטענת התובעת, ביום 28.11.2015, נודע לה, כי העסקה עם חברת כלל לא תצא אל הפועל. ביום 7.12.2015 התקיימה ישיבת דירקטוריון של קרן סולו אז הודע לנוכחים, כי העסקה עם חברת כלל לא תצא אל הפועל בנימוק ש "לא הצלחנו להגיע עם כלל לסיכום בעיקר סביב סעיף אי התחרות בשל דרישות של שני הצדדים."
16. בפי התובעת טענות כלפי הנתבעים כי הפרו את התחייבותם לחתום על הסכם כלל ואף הטעו אותה משלא פרסו בפניה, בעת ניהול המו"מ לקראת החתימה על הסכם הפשרה, כי אין בדעתם להסכים להוראה גורפת של אי תחרות, וזאת בהינתן הפעילות העסקית הדומה המקבילה שניהלו באותה עת.
טענות התובעת – סמפר פיננסים
17. התובעת טענה כי בעת שנוהל מו"מ עם בעלי המניות האחרים אודות הסכם הפשרה הוצעו לה שתי אפשרויות לבחירתה:
א. למכור את כל מניותיה בחברה בתמורה לסך של 2.1. מיליון ₪ וכן תשלום בסך של 360,000 ₪ בגין פיטוריו של מנכ"ל סמפר פיננסים.
ב. תשלום סך של 360,000 ₪ בגין פיטורי המנכ"ל והישארותה של סמפר פיננסים כבעלת מניות בחברת קרן סולו, תוך שינויים קלים בזכויות הצמודות למניותיה.
18. לטענתה, היא החליטה לבחור בחלופה השנייה ולהישאר בחברת קרן סולו "נוכח המצג הברור והחד משמעי, שהסכם כלל עומד בפני חתימה" (ראו סעיף 36 לכתב התביעה), לרבות אישור טיוטת הסכם עם חברת כלל במסגרת הסכם הפשרה שנחתם על ידי חברת קרן סולו וכל בעלי מניותיה.
19. לטענת התובעת, זמן קצר לאחר החתימה על הסכם הפשרה נודעו לה, העובדות הבאות:
א. ביום 8.10.2015 נרשמה חברה חדשה בישראל - קרדיט 24 בע"מ (להלן:"קרדיט 24")
ב. בעלת מניות הרוב בחברת קרדיט 24 היא חברת איתן הורוביץ סוכנות לביטוח (2013) בע"מ, שהינה חברה בשליטתו של אבין של ערן הורוביץ (הנתבע 2).
ג. חברת קרדיט 24 היא חברה המהווה פלטפורמה למתן הלוואות העוסקות בפעילות מתחרה אסורה, לפעילותה של קרן סולו ואף יתכן שגם בפועל משתמשת ביידע, בניסיון, במתודולוגיה ובטכנולוגיה אשר פותחה בקרן סולו, וכי הנתבעים 2-3 עובדים באותה חברה.
ד. תחום עיסוקה של חברת קרדיט 24 דומה מאד לעיסוקה של קרן סולו.
ה. הליך הקמתה של חברת קרדיט 24 החל כבר בספטמבר 2015, עוד בטרם נחתם הסכם הפשרה דנן ומבלי שהדבר גולה במהלך המו"מ.
ו. מר אסף יופה, הנתבע 3, שימש בחברת קרדיט 24 כמנכ"ל החברה, לפחות בתחילת דרכה.
ז. עורך הדין אמציה שצקי, אשר כיהן כדירקטור חליף, מטעמם של הנתבעים, בישיבת הדירקטוריון זה אושר הסכם הפשרה, הוא זה החתום על מסמכי הקמת החברה קרדיט 24.
20. לטענת התובעת, חברת קרדיט 24 הינה בפועל חברה העוסקת בפעילות מתחרה אסורה, כמפורט בסעיף 18 להסכם כלל. חברה אשר הוקמה על ידי הנתבעים, מבלי שציינו כי בדעתם להקים חברה מתחרה כלשהי.
21. הוסיפה וטענה התובעת, כי הוסתר ממנה מידע חשוב נוסף אותו גילתה בדיעבד והוא, כי ביום 12.10.2015 דיווחה חברה ציבורית בשם קרן קלע להשקעות בע"מ (להלן: "קרן קלע") לבורסה כי הורוביץ, הנתבע 2, מונה לדירקטור בחברה וכן קיבל הקצאה של 7,000 מניות רגילות. ביום 29.10.2015 דיווחה קרן קלע, כי ערן הורוביץ מונה כמנכ"ל החברה האמורה.
לטענת התובעת, ביום 12.11.2015, ימים אחדים לאחר חתימת הסכם הפשרה, פורסם דו"ח רבעון 3 לשנת 2015 של קרן קלע ממנו עולה, כי קרן קלע עונה על ההגדרה של חברה מתחרה לפי סעיף אי התחרות שנכתב בטיוטת הסכם עם חברת כלל. (סעיף 18 להסכם כלל). במסגרת סעיף א' לחלק הראשון של הדו"ח נכתב: "... ביום 28.10.2015 החליט דירקטוריון החברה כי החברה תפעל לפתח פעילות חדשה בתחום הנש"ם (נותן שירותי מטבע) ובפרט תחום פדיון שטרות, וכשלב ראשון תפעל לקבלת רישיון נש"ם כדין..."
נטען, כי עצם פעילותו ומינויו של הורוביץ בקרן קלע, הינו בניגוד מוחלט להסכמים של הנתבעים מול החברה (קרן סולו) ובעלי מניותיה והתחייבותם אל מול כלל. (סעיף 18 להסכם כלל).
22. עוד נטען, כי הורוביץ פנה אל מר איזי כהן, מנכ"ל חברת כלל, שלא על דעת דירקטוריון קרן סולו, ועדכן אותו בדברים כשהוא מתעקש להמשיך ולשמש מנכ"ל קרן קלע וכי אין באפשרותו לחתום על ההסכם כלשונו.
23. כמו כן, טוען הורוביץ כי מיד לאחר פניית התובעת בנדון אל קרן קלע בטענתה, כי הורוביץ בעיסוקיו בקרן קלע ובקרדיט 24 מפר את התחייבותו לאי תחרות בקרן סולו, התפטר הורוביץ מתפקידו בקרן קלע.
24. בהינתן האמור טענה התובעת שתי טענות מרכזיות :
הטענה הראשונה - כי הנתבעים הפרו את הסכם הפשרה בכך שבניגוד להתחייבותם בהסכם הפשרה, הם לא חתמו על טיוטת גורניצקי, הכשילו ביודעין את העסקה אל מול חברת כלל ופעלו בחוסר תום לב כלפי התובעת מקום בו לא הסכימו לדרישות חברת כלל בדבר מחויבות כלפי החברה ואי תחרות עמה, דרישות אשר עלו בקנה אחד עם הטיוטה הסופית של הסכם כלל, עם העסקה ומטרותיה.
נטען, כי הנתבעים פעלו בניגוד מוחלט לאמור בטיוטת ההסכם עם חברת כלל שעליה התחייבו לחתום במסגרת הסכם הפשרה ובמסגרת החלטת הדירקטוריון, כאשר בטיוטה זו דרשה חברת כלל התחייבות מלאה של "אנשי המפתח" (הם הנתבעים) לעבודה בקרן סולו ועל כן פעילותם של הנתבעים בעסקים מתחרים באותה עת, כך לטענתה, היא זו אשר הביאה לסירובם של הנתבעים לחתום על עסקת כלל ובכך נכשלה העסקה ויש ליחס לנתבעים הפרת הסכם הפשרה.
בגין כך טענה התובעת לחיוב הנתבעים לפצות אותה על ירידת ערך מניותיה בקרן סולו שנגרמה עקב אי התממשות העסקה עם חברת כלל, על פי טיוטת גורניצקי, נזק אותו העריכה בסך של 5 מיליון ₪ על פי שווי מניות חברת קרן סולו, בעת ההשקעה האחרונה בה, ובהינתן מניות התובעת בחברה.
הטענה השנייה, שהנתבעים הפרו את חובת תום הלב במשא ומתן בכך שלא גילו לתובעת שתי פעילויות עסקיות אחרות, בהן עסקו באותה עת שלא במסגרת החברה, הפעילות בחברת קרדיט 24 והעסקתו של הורוביץ בחברת קרן קלע, שהחלה בסוף אוקטובר 2015. כשלטענתה, המדובר בפעילויות המתחרות בפעילות של קרן סולו עליהן לא ידעה. וכי אילו היתה יודעת עובדות מהותיות אלו, טרם החתימה על הסכם הפשרה, היתה מגיעה היא למסקנה, כי הסיכויים שהעסקה עם חברת כלל תתממש אינם גבוהים, וזאת בניגוד למצג שהוצג בפניה בפועל.
בהתאם, טענה, כי אילו היתה יודעת על הפעילות העסקית המתחרה שמבצעים הנתבעים באותה עת, ובהינתן עמדת כלל בנושא "אי התחרות", כעולה מן הכתוב בנדון בטיוטת גורניצקי, היתה בוחרת הצעה אחרת שהוצעה לה בערב החתימה על הסכם הפשרה והיא מכירת מניותיה בקרן סולו בתמורה לסך של 2.1 מיליון ₪.
לטענתה, משהוסתר ממנה מידע מהותי, בבחינת חוסר תום לב במו"מ, זכאית היא לפיצוי בדמות של אובדן אותה הצעה אחרת שלטענתה הוצעה לה.
טענות הנתבעים בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד.
25. במישור העובדתי הכחישו הנתבעים המיוחס להם וטענו, כי מזה תקופה ארוכה מנהלת התובעת ומר קומרן בראשה מסע רדיפה אישי ונקמני אחריהם, אשר עבר לפסים אישיים בנסיבות בהן נוהג מר קומרן להתנכל למר הורוביץ (הנתבע 2 והתובע שכנגד 2) ולהלבין פניו ברבים, עד כי נדרשה מעורבות משטרת ישראל אשר אסרה על מר קומרן להתקרב לביתו של מר הורוביץ ולהטריד אותו ואת בני ביתו.