העמותה תומכת זאת בסעיף 6 לתצהירה של גב' ריימונד בו היא מתארת את העימות בין האדמו''ר לבנו ונתק של מספר שנים ביניהם אשר חודש כשנה וחצי לפני פטירתו; ועדותה של גב' ריימונד שהעידה על שנאתם של בני הקהילה למר שיק ועל כך שהאדמו''ר אסר על הקהילה ליצור איתו כל קשר (עמוד 67 שורות 2 – 5).
61. מר שיק בתצהירו אינו מתייחס לנקודה זו ואילו בחקירתו הנגדית נשאל על כך והשיב תשובה מעורפלת (עמוד 11 שורות 2 – 7):
"ש: איך היית מתאר את מערכת היחסים שלך עם אביך
ת: הכי טוב שבעולם.
ש: היו ביניכם קטעים קשים
ת: יכול להיות אישי, יכול להיות כמו כל אבא ובן, ויכול להיות לפעמים בגלל המקום שבו היינו, הוא בתור מעסיק ואני בתור יועץ לעומת הקהילה היינו צריכים לפעמים לאזן וללכת "בין הטיפות"
62. לאור טענות העמותה בנוגע לעבר שעולות ממכתבו של האדמו''ר ועדותה של גב' ריימונד ולא נסתרו על ידי מר שיק שתשובתו בעניין היתה מעורפלת, אני מקבל את טענתה של העמותה כי יחסיו של הבן ואביו היו מורכבים וכי בעבר היו ביניהם עימותים לא פשוטים. עם זאת המדובר באב ובן וקשר זה, כפי הנראה, הוא זה שהביא במועד מאוחר יותר למערכת החוזית בין החברה לעמותה.
נסיבות כריתת החוזה
63. לטענת מר שיק בסעיף 13 לתצהירו, ההסכם בין הצדדים מקורו בקשיים כלכליים וניהוליים בהם היתה נתונה העמותה והצורך שלה להוציא לפועל מספר פרוייקטים להם היתה זקוקה. לטענתו, הפניה אליו היתה על ידי הרב אשר טולדנו בהתייעצות עם האדמו''ר (עמוד 6 שורות 6 – 14):
" ש: מתי פנתה אליך העמותה
ת: לא זוכר את התאריך בדיוק, זה היה אחרי שהיה בלגן רציני עם ראש המועצה. בערך לפני ארבע וחצי חמש שנים.
ש: כמה ימים לפני שהחברה הוקמה פנו אליך
ת: מספר חודשים לפני. בערך באמצע שנת 2013
ש: מי מהעמותה פנה אליך
ת: הרב טולדנו
ש: מה אמר לך
ת: שהוא ישב עם הנשיא שזה אבא שלי, הנשיא של העמותה. ושיש הרבה בעיות בכל מיני כיוונים, אם זה גיוס כספים ועוד, הם הגיעו להחלטה שהם רוצים לקחת אותי בתוך יועץ."
64. לטענתו של מר שיק, התועלת בשכירת שירותיו היתה היכרותו עם אורח החיים של הקהילה וחבריה ומעורבותו בהקמת העמותות של הקהילה בתחילת שנות האלפיים, כאשר:
"מגיל מגיל 8 הייתי חלק מהמקום. לכן העמותה הבינה שמי שיכול לעזור פה ולתת יעוץ וגם מהידע שלי אני הכי מתאים" (עמוד 8 שורות 2 – 3).
עוד ציין כי יתרונו היה בכך ש:
"היה לי ידע יותר מכל חברה חיצונית שלא מבינה מה כל אחד רוצה והפוליטיקה הפנימית, מי נחש ואת מי צריך לחיי וכד' " (עמוד 8 שורות 34 – 35).
יחד עם זאת, יש לזכור כי השכלתו, כפי עדותו היא תיכונית בלבד (עמוד 5 שורות 20 – 21) ולא
ברור נסיונו בתחום הייעוץ. אמנם, מר שיק העיד כי עבד "בחברה ענקית בניו יורק" (בעת
שבכתב ההגנה לא טען זאת) אולם לא הובאה כל ראיה חיצונית לכך (עמוד 9 שורות 20 – 21).
כמו כן הוא טוען בכתבי הטענות כי החברה הוקמה לשם קיום החוזה בלבד וממילא אין לחברה כשלעצמה נסיון כלשהו בתחום הייעוץ.
65. גרסתה של העמותה בכתב ההגנה היא שונה ולטענתה ההסכם נחתם במסגרת נסיונו של מר שיק להעביר לניהולו את מוסדות החינוך ללא העול של ניהול העמותה ולכן שיכנע את אביו כי יעניק לשתי העמותות (הנתבעת 1 ועמותת קהילת חסידי ברסלב ) שירות ייעוץ וניהול באמצעות החברה אותה הקים לצורך כך.
הגברת יהודית טולדנו טענה בסעיפים 5 – 6 לתצהירה כי כשנה וחצי עובר לפטירתו כינס האדמו''ר את מנהלי מוסדות החינוך של הקהילה והודיע כי מאותו היום יהיה מר שיק אחראי על מוסדות החינוך.
העד היחיד מטעם העמותה שהיה חבר ועד באותה תקופה הוא מר שלמה פרץ אולם בתצהירו הוא איננו מפרט את הרקע לחתימת החוזה. בחקירתו הנגדית ציין כי שוחח עם מר אשר טולדנו אשר אמר לו שהאדמו''ר ביקש לשכור את שירותיה של החברה שהקים בנו מתוך הבנה שתהיה בכך תועלת לקהילה (עמוד 43 שורות 9 – 10).
66. לכאורה, ניתן לקבל את גרסתו של מר שיק לסיבות שהביאו לשכירת שירותיו שכן הוא הכיר את העמותה והקהילה והקודים התרבותיים וההתנהגותיים שלה.
עם זאת, יש לזכור כי נסיונו התעסוקתי ולבטח נסיונה של החברה שהוא היה האדם היחיד המועסק בה לוטים בערפל. גם השכלתו אינה מלמדת על כך שהיה המועמד המוצלח ביותר שניתן לגייס למשימה ולא נטען כי נעשו פניות למועמדים פוטנציאליים אחרים. אמנם, בסיכומיו נתלה מר שיק בפרוטוקול ועד העמותה מיום 15.1.14 (שבועיים עובר לחתימת הסכם ההתקשרות המוקדם כפי שיצויין להלן) (סומן ו' בתצהירו) ולפיו בחירתו לתפקיד היתה "לאחר בדיקה והשוואה בין חברות שונות". אולם, העד מר שלמה פרץ שהוא העד היחיד שהיה חבר הועד אותה תקופה לא נשאל על כך ולא תיאר בתצהירו תהליך של בדיקת מועמדים; ואף לאור מעורבותו של האדמו''ר שעל פי עדויות שונות הנחה להתקשר עם בנו, ברור כי תוצאותיה של אותה בדיקה, ככל שהיתה, היו לפרוטוקול בלבד וידועות מראש.
67. מר שיק נמנע בכתב ההגנה מטעמו ובתצהירו מלתאר את המגעים שקדמו לחתימתו של ההסכם והבחירה בו, ולא בכדי. לאור הנסיבות שפורטו לעיל קשה לקבל את הטענה כי האדמו''ר דוחף לחתימת החוזה עם בנו כאשר אותו בן אינו מעורב. ההסבר ההגיוני יותר הוא שמר שיק, בין אם בבקשה מפורשת שהפנה לאביו ובין אם בדרך אחרת, היה מעורב והשפיע על החלטתו של האדמו''ר והנחייתו את חסידיו להתקשר בחוזה עם בנו. הסיבה העיקרית לשכירתו היתה, כפי שהוא עצמו ציין, החלטתו של האדמו''ר ומובן כי עצם היותו בנו היה שיקול מכריע בהתנהלות האדמו''ר. את החלטתו של האדמו''ר, כפי שכבר צוין לעיל, מבצעים חסידיו ולא שואלים או תוהים אחריה ונראה כי זהו ההסבר המתקבל ביותר על הדעת.