ההסכמים שנחתמו ותוכנם
68. להסכם נשוא התביעה קדם הסכם התקשרות מוקדם בין הצדדים מיום 30.1.14 למשך שלושה חודשים (נספח ו' לתצהיר מר שיק) . הסכם זה נחתם לאחר ישיבת ועד ביקורת של העמותה מיום 15.1.14 (נספח ו' הנ''ל) בה הוחלט, לשם ''הקמת פרוייקטים חדשים" להתקשר עם החברה המכירה את הקהילה לעומק ומבינה את צרכיה ותוכל לבצע את הפרוייקטים בצורה הטובה ביותר. הפרוייקטים הנדונים כללו, על פי הפרוטוקול שיפוץ נרחב למקווה נשים פרוייקט כתיבת ספר תורה וגיוס תרומות לצרכים אלו.
בישיבה הוסכם כי החוזה ייחתם לשלושה חודשים החל מחודש 2/2014 עם אופציה להארכה לתקופה של שנה. התשלום הועמד על סך של 5,000 $ לחודש. ההסכם הזמני נחתם על ידי הצדדים כשבועיים לאחר אותה ישיבת ועד והוא כלל את הפרטים המופיעים בישיבת ועדת הביקורת: במסגרת ההסכם החברה התחייבה לספק שירותי ייעוץ והכוונה לצורך הפרוייקטים, בין היתר טלפונית ובדוא''ל כאשר נציג מטעם החברה ידאג ליישום העבודה ויגיע לשטח לצורך ביקורים.
69. לטענתו של מר שיק בתצהירו, משנוכחה העמותה כי החברה מצליחה בביצוע עבודתה חתמה עימה על ההסכם נשוא התביעה. על פי פרוטוקול ועדת העמותה מיום 28.4.14 (נספח ה' לתצהיר מר שיק) הוחלט פה אחד לשכור את שירותי החברה לצורכי ייעוץ לתקופה של 10 שנים. ההסכם נחתם אף הוא באותו היום וחלו בו מספר שינויים: החברה התחייבה לספק שירותי ייעוץ לצורך הקמה ושיפוץ מקווה נשים, פרוייקט כתיבת ספר תורה, פיתוח מערך יחסי הציבור של העמותה ופרוייקט למען שיקום הנוער ומועדון לנוער נושר. כמו כן התחייבה לספק שירותי ייעוץ והכוונה למערכת החינוך, הכוללת בית ספר לבנים ולבנות, גנים ומעונות יום. כמו כן התחייבה התובעת להנחות ולנהל מערכת לגיוס תרומות על מנת להשקיע בפיתוח ושגשוג בתחום החינוך.
עם זאת, חלו שינויים מפליגים בתמורה שתקבל החברה בעבור שירותיה.
שכרה הוכפל לסך של 10,000 $ לחודש, כאשר לאחר שנתיים ידונו הצדדים אף באפשרות להגדלת התשלום, החברה תהא זכאית לקבל סך של 25% בסך הכספים שתגייס העמותה בכל שנה, תקופת ההתקשרות היא ל – 10 שנים עם אופציה לחברה להארכתה באופן אוטומטי ללא הגבלת תקופת האופציה, העמותה נושאת בכל עלותו של נציג החברה שיגיע לביקור בשטח, לרבות כרטיסי טיסה, נסיעות פנים, הוצאות רכב, נהג ודלק, מזון ולינה. עוד נקבע כי הפרת כל פריט מפריטים אלו מהווה הפרה יסודית ותחייב את העמותה בפיצוי מוסכם השווה לסך התשלומים החודשיים מיום ההפרה עד לתום תקופת החוזה כולל האופציה.
70. המדובר בחוזה המוטה באופן קיצוני לטובת החברה ולמעשה אין בו ולו רכיב אחד נראה לעין שבו העמותה עשויה להרוויח מן ההתקשרות. כך, ההסכם אינו כולל סיטואציה בה החברה מפירה את ההסכם גם אם אינה ממלאת את חובותיה על פיו. החוזה ככללו ערטילאי ולא ברור מהו אותו ''ייעוץ''' שאמורה החברה לתת. כמו כן אין לוחות זמנים לביצוע פעולותיה של החברה ונקודות ביקורת בהן נבדק יישומו של החוזה.
לטענת מר שיק העסקה היא "סבירה" (עמוד 13 שורות 18 – 20).
עם זאת הודה מר שיק בלחץ חקירה נגדית כי אי קיום חובותיה של החברה מהווה הפרה של ההסכם, למרות שהדבר אינו מצוין בחוזה (עמוד 12 שורות 9 – 16).
גם דעתי לא היתה נוחה מתנאי החוזה ולפי התרשמותי העד שווה נפש ביחס לחוזה מוטה באופן כה קיצוני לטובתו. לשיטתו, מאחר והעמותה חתמה על החוזה כאשר יכולה היתה לחלוק על תנאיו, עליה לעמוד בו ללא קשר לתוכנו (עמוד 13 שורות 25 – 26):
"ברור שלפני שחתמתי חוזה בדקתי הכי טוב וגם נתתי לעמותה להסתכל על זה. אני לא מבין למה העמותה לא תיקנה מה שרצו."
עוד לשיטתו, אינו יכול לגרום כל נזק לעמותה, רק לייעץ באופן לא טוב כאשר הבחירה הסופית היא של העמותה (עמוד 14 שורות 1 – 4).
פעולות החברה עד לביטול החוזה
71. לאחר חתימתם של החוזים ועד לפטירתו של האדמו''ר ביום 6.2.15 ולאחר מכן עד לביטולו על ידי העמותה ביום 12.3.20 תקופה של כ - 11 חודשים פעלה החברה במסגרת החוזה והצדדים חלוקים ביניהם בנוגע למספר היבטים בפעולותיה של החברה כאשר החברה טוענת כי מילאה את כל מחוייבויותיה על פי החוזה ואף למעלה מכך וביטולו היתה הפרה של החוזה; ומנגד, טוענת העמותה כי החברה לא זו בלבד שלא מילאה את מחויבויותיה אלא אף גרמה לעמותה לנזקים קשים, הפרה את החוזה וקיימת לה עילה לביטולו.
72. בסעיפים 15 – 23 לתצהירו טוען מר שיק כי החברה החלה לפעול למילוי חובותיה בחוזה ללא
לאות מיד עם חתימתו ועד ביטולו. לטענתו הצורך הדחוף ביותר שהתעורר היה מצב הנוער
בקהילה ועל כן השיקה החברה מיד את פרוייקט '' למען עתיד ילדינו'' כאשר תוך תקופה של 3 חודשים בלבד הקימה מערך גיוס תרומות אדיר ותוך חודשים ספורים פעלה ליצירת יש מאין של בית ספר תיכון חדשני לבנות הקהילה. החברה החלה בארגון מחדש של מערכת החינוך ופעלה לגביית חובות ההורים למוסדות הלימוד. מאחר ופרוייקטים אלו אורכים מטבע הדברים זמן, ביטול החוזה זמן קצר לאחר חתימתו מנע מן התובעת להשלים את הפרוייקטים הנוספים שהיו בקנה ובמועד ביטול החוזה שקדה על הקמת ישיבה לבני היישוב. לטענת מר שיק שקד ימים כלילות על פעולות החברה ושהה שבועות רבים בארץ לשם הוצאת הפרוייקטים לפועל. בסעיף 21 לתצהירו הוא מפרט 10 מועדים בהם ביקר בישראל, בממוצע של כשבועיים כל ביקור. לאימות טענתו צורף נספח ז', דו''ח פעילות ללא תאריך המתאר את פעילות החברה.
הקמת קרן למען הצלת הנוער וגיוס כספים:
73. לטענת מר שיק בסעיפים 24 – 31 לתצהירו, ערב חתימתו של החוזה היה מצב הנוער ביישוב בכי רע בהיעדר מסגרות לימוד ביישוב מעבר לביתה ספר היסודי . עקב כך חלק מן הנוער נשלח ללימודים מחוץ ליישוב והשאר שוטטו חסרי מעש ביישוב והיה חשש שידרדרו רוחנית ומוסרית.
לטענתו, החברה הקימה קרן מיוחדת שכל מטרתה היתה פעילות לטובת הנוער. לאחר חקר מעמיק שביצעה החברה התברר שהקהילה מתבססת רק על תרומות בהכנסותיה וכי ענף גיוס התרומות היה לוקה בחוסר ארגון ועייפות.
על כן תכננה החברה אסטרטגיה שונה לשיפור מערך התרומות, כאשר בראש מעיניה היה מצב בני הנוער שהטריד את חברי הקהילה. החברה הקימה צוות מקצועי לפרוייקט גיוס הכספים שכלל בעלי תפקידים מוגדרים. לאחר מכן אורגן כנס גדול של בני הקהילה בו השיקה החברה את הפרוייקט ''למען עתיד ילדינו''.
הפרוייקט שווק לקהילה באמצעות שלטים וכרזות ומערכת הסברה שהצליחה להגיע לליבותיהם של בני הקהילה. חלק מן הקמפיין היה גיוס 5 הוראות קבע לפרוייקט שהכספים שיצטברו בו יועדו אך ורק לרווחתם של בני הנוער. התמריץ למשפחה שגייסה את הוראות הקבע היה שי ואפשרות לברכה מהאדמו''ר. לטענת החברה המערך שהפעילה כלל לא מעט עובדים בתפקידים שונים לרבות קלדניות, מנהלי פרוייקט גברים ונשים, אנשי שיווק ועוד. כמו כן נתלו שלטי ענק בבית הכנסת ביישוב עם תמונות נערים שסטו מן הדרך. כמו כן הפיקה סרטונים שהופצו בקהילה אשר תרמה להתגייסות.
לטענת החברה ההיענות של בני הקהילה לפרוייקט היתה עצומה וקלדניות עבדו עד השעות הקטנות של הלילה על מנת להספיק להקליד את הוראות הקבע. לטענת החברה כך גויסו מאות אלפי שקלים לחודש אך ורק לפרוייקט זה והחברה מצרפת כראיה דו''ח EXCEL (נספח יא' לתצהיר מר שיק).
74. תצהירו של מר שיק גובה בתצהירה של גב' אלינור בן שושן אשר לטענתה עבדה בעמותה בשנים 2008 – 2015 ובמסגרת עבודתה הכניסה את תוכנת APT לניהול מגוון ההיבטים של התרומות לרבות שיגור הוראות הקבע לבנק ומידע אודות התורמים. לטענתה לאחר פרישתו של המנכ''ל מר אבי עמר קיבלה בשנת 2014 תפקיד של אחראית כספים בעמותת קהילת ברסלב, כאמור עמותה נוספת של הקהילה אשר ניהלה את האספקטים של החינוך. לטענתה של גב' בן שושן האחראית על גיוס תרומות מקרב הנשים היתה גב' עינת ריימונד, הנתבעת 2; ומקרב הגברים, מר אבי ברדוגו. הפרוייקט סחף את הקהילה והיא היתה עדה למאמציו של מר שיק בביצוע הפרוייקט, כאשר הקלדניות עסקו בהזנת נתוני התרומות עד לשעות הקטנות של הלילה. לטענתה בחודש אוגוסט על רקע טענות כי הכספים שגויסו במסגרת הפרוייקט עלו על אלו שדווחו בפועל, הפיקה דו''ח וראתה כי ההכנסות החודשיות מהפרוייקט עמדו על כ - 150,000 ₪. כמו כן ראתה את הוראות הקבע מתוייקות בשני קלסרים וצירפה אותם פיזית לתצהיר עדותה הראשית, נספח ב'.
עוד הוגש בעניין זה תצהירו של אברהם טובול שהיה לטענתו מורשה מטעמו של מר שיק לפקח על פעילות התובעת בזמן שהותו של מר שיק בחו''ל. לטענתו, דיווח למר שיק באופן שוטף על מצב חשבון העמותה במסגרת הפרוייקט למען עתיד ילדינו. התרומות התקבלו מ – 3 מקורות: הוראות קבע, כרטיסי אשראי ומזומן, כאשר עיקר התרומות גויסו באמצעות הוראות קבע אשר הזרימו לחשבון העמותה כספים מידי חודש בחודשו. לטענתו, בזכות פעילותה של החברה גויסו תרומות בהיקפים משמעותיים והדבר נראה באופן בולט בהכנסות העמותה בשנים 2014 – 2015. התובעת היתה היחידה שהפעילה את מערך התרומות ופיתחה אותו לידי מערכת יעילה שהניבה תוצאות.
כמו כן הצהיר מטעם החברה מר אריאל אגמון אשר עבד כמנהל המשרד האחראי על מוסדות החינוך בקהילה בשנת 2014 שטען כי מר שיק הוא זה שפעל ודחף את הפרוייקט על כל היבטיו וכי למרות שהאדמו''ר תמך בפרוייקט, הלכה למעשה מי שהוציאו אל הפועל הוא רק מר שיק. כמו כן התיחסה לפרוייקט זה העדה בלימי פיש שתיארה בתצהירה את פועלו של מר פיש ודבריו של הרב ששיבח אותו והצהיר כי אלמלא פרוייקט זה לא היו מגוייסים כלל כספים לעמותה. עם זאת עדה זו לא הובאה להיחקר על תצהירה.
75. מר שיק נחקר על תצהירו ונשאל בין היתר אודות הרעיון של הבאת 5 הוראות קבע על ידי כל משפחה. למרות שבתצהירו ציין כי מדובר ברעיון שלו, עלו בליבי ספקות בנוגע לכך. זאת, לאחר שבחקירתו עלה לראשונה כי אותו רעיון של 5 הוראות קבע נוסה על ידו לפני כ – 16 שנה בפרוייקט ראשון שביצע (עמוד 16 שורה 1). בנוסף, לא ידע להסביר מהי החשיבות של 5 הוראות קבע דווקא (עמוד 16 שורות 9 – 10). כמו כן הופנה למכתביו של האדמו''ר בהם עלה הרעיון של 5 הוראות קבע עוד בשנת 2006 על ידי האדמו''ר עצמו ותשובתו של מר שיק היתה (עמוד 16 שורות 23 – 24):
"יש כל כך הרבה מכתבים, לכל מכתב הסיבה שלו, מדובר בקהילה מאוד מורכבת ומאנשים שמגיעים מכל מיני מקומות. אם נציין דרך אחת לא נבין מי נגד מי."
בהמשך נתן תשובה שונה (עמוד 17 שורה 6):
"אני ביקשתי מאבא שלי שיכתוב את זה ושיגיד לאנשים שאני עומד מאחורי זה".
עוד טען טענה חדשה ביחס לתרומות כי גייס תרומות מאנשים נדיבים שיתרמו סכומים משמעותיים אולם לא הביא כל ראיה ביחס לתרומות כאלו (עמוד 17 שורות 12 – 14). עוד נשאל מר שיק בנוגע לקשריו עם גב' פייגי מימוני שהיא המברכת העיקרית את פעולתו בתחום גיוס התרומות (נספח ט לתצהירו). כך, אישר כי הרשה לה להשתמש במשרדו כדי לעבוד בפרוייקט מסוים (עמוד 23 שורות 12 – 13). עוד טען כי ביצעה עבודה טובה בנושא גיוס תרומות, כי התגמול של הטלפניות היה התשלום הראשון מכל הוראת קבע שהן מגייסות (עמוד 23 שורות 20 – 21); אולם, בניגוד להן גב' מימוני קיבלה מחצית מהוראות הקבע שגייסה, ולא יכול היה לשלול כי בשנה בה הנהיג את הפרוייקט שכרה עלה ב – 400% (!) (עמוד 23 שורות 22 – 24, 30 – 33). עם זאת טען כי אין קשר בין העובדה שפייגי שלחה לו מכתבים לבין התגמול לו זכתה (עמוד 24 שורות 5 – 6), טענה שלא עוררה בקרבי אמון רב. בחקירתו הפנה מר שיק לדואר אלקטרוני מיום 1.12.14 מטעם שלמה חליוה ב''כ המועצה (סומן טז לתצהירו) שברך אותו על פעילותו ותרומתו.
בכל הנוגע לתצהירה של גב' אלינור בן שושן היא הודתה כי תוכנת ה – APT היתה בשימוש העמותה עוד בשנת 2010 והיא לא הוכנסה לשימוש בגין פעילותו של מר שיק אשר הכניס אותה לשימוש אצל עמותת חסידי ברסלב (עמוד 29 שורות 27 – 31). עוד טענה כי מערך הקלדניות שהקלידו את הוראות הקבע היו עובדות העמותה וכי מערך גיוס הכספים הוקם עוד לפני החוזה נשוא התביעה (עמוד 29 שורות 34 – 34; עמוד 30 שורות 1 – 2).
76. העמותה מתארת בתצהיריה תמונה שונה מזו אותה מתאר מר שיק בנוגע לפרוייקט גיוס התרומות.
77. לטענתה של גב' ריימונד בסעיף 14.5 לתצהירה, פרוייקט שיקום הנוער נוהל על ידי שני מנהלים מאנשי הקהילה, היא שהיתה אחראית על גיוס הכספים בקרב נשות הקהילה ומר אבי ברדוגו שהיה אחראי מקרב הגברים, וזאת בהוראת האדמו''ר. לטענתה, דיווחיהם היו לאדמו''ר ולמנכ''ל העמותה דאז מר עמר. מר שיק היה מכותב לאור כבוד שהיה כלפיו כבן האדמו''ר. לטענתה של גב' ריימונד, רעיון הוצאת מכתבי תודה לתורמים היה שלה ולא של מר שיק. את דבריה אלו היא תומכת על ידי התכתבויות בינה לבין מנכ''ל העמותה בענייני הפרוייקט (נספח 7 ) והתכתבויות ובו הרעיון בדבר הוצאת מכתב תודה (נספח 8).
כמו כן, לטענתה החברה לא פיתחה כל מערך חדש של גיוס כספים שכן הפרוייקט בוצע כפי שבוצעו פרויקטים אחרים – שליחת חברי הקהילה על ידי האדמו''ר לגייס כספים ממקורות חיצוניים לקהילה . עוד היא מציינת כי תוכנת ה – APT היתה קיימת בעמותה עוד עובר להתקשרות עם התובעת, כך גם שיטת עבודה של סריקה וקטלוג של הוראות הקבע נעשתה דרך קבע בכל ההתרמות. גב' ריימונד טוענת עוד כי החברה לא הקימה מערך של קלדניות וטלפניות שכן מערך כזה היה קיים עוד בטרם החוזה ובו השתמשה העמותה גם במסגרת הפרוייקט למען עתיד ילדינו. לטענת גב' ריימונד, אינה יודעת על ארוחות מפוארות עם האדמו''ר כנטען בתצהירו של מר שיק.