בכל הנוגע לטענת מר שיק כי הפרוייקט הפיח תקווה באנשי הקהילה טוענת גב' ריימונד כי בכל פעם בו האדמו''ר היה מבקש מאנשי הקהילה להתגייס לצורך מסויים היו אנשי הקהילה נרתמים לכך בשמחה וזאת ללא קשר למר שיק. ואילו בכל הנוגע להפקת הסרטונים על נערים שסטו מן הדרך אלו נערכו באופן מטענה תוך "שתילת" תמונות של בנות מחוץ לקהילה בסרטונים בהם נראות בנות הקהילה, מה שיצר זעם ומרמור בקרב ההורים.
כמו כן חולקת גב' ריימונד על טענתו של מר שיק כי הכספים יועדו למען הנוער שכן בסופו של יום לא הוקמו מועדוניות לנוער, לא פותחה כל תוכנית חינוכית ולמעשה הכספים שימשו לבניית משרד מפואר לבן האדמו''ר ושכירת מבנה לסמינר בנות ללא אישורים.
עוד היא טוענת כי מר אברהם טובול לא היה מעורב בגיוס הכספים בפרוייקט ולא אמורה להיות לו גישה למסמכי העמותה שכן לא היה חבר העמותה.
78. בסעיפים 8 ו – 9 לתצהירו של מר שלמה פרץ שהיה חבר העמותה בין השנים 2011 – 2015, נטען כי גיוס הכספים לא בוצע במעורבות של החברה שכן אלו בוצעו כפי שבוצעו תמיד בהתאם להוראת האדמו''ר לחברי הקהילה. גם מערך הגיוס של 5 הוראות קבע לא בוצע ולא הומצא על ידי החברה או מר שיק אלא המדובר בצעד שבוצע גם בעבר על ידי האדמו''ר. כמו כן הוא טוען כי הכספים לא שימשו לשיקום הנוער אלא לשם בנית מבנה מפואר למר שיק והתאמת מבנה לתיכון בנות ללא אישורים.
דברים דומים מסר בחקירתו הנגדית (עמוד 50 שורות 6 – 7).
79. גברת ריימונד נחקרה על האמור בתצהירה וחזרה על האמור בתצהירה כי האדמו''ר ניהל את פרוייקט עתיד ילדינו ולא בנו מר שיק. עם זאת ב''כ החברה הטילה ספק בכך לאור התכתבויותיה עם מר שיק בכל הנוגע לפרוייקט עתיד ילדנו שצורפו כמוצגים.
גברת ריימונד טענה בנוגע למייל מיום 5.6.14 בו היא משתפת את מר שיק ומבקשת את אישורו כי המדובר בעניין נקודתי והתנהגות זו רלוונטית לעניין זה בלבד וכי למעשה מטרתה היתה לגרום למר שיק לחזור חזרה לקהילה לאחר שהורחק ממנה למספר שנים וזאת כדי לרצות את האדמו''ר שאותו העריצה (עמוד 64 שורות 15 – 23):
"התשובה היא אך ורק לגבי הנושא שדובר, זו חברת קהילה שהיא גם עיתונאית והציעה רעיון
לעשות ועל כן המייל מתייחס אך ורק למה שכתבה. חשוב לי לציין שכל הרצון שלי היה לגרום
למשה שיק להתקרב חזרה לקהילה, היה נתק של שמונה שנים בין האדמור לבין בנו.
כשהאדמור הציע להחזיר אותו לקהילה רציתי לפעול על מנת לרצות ולשמח את האדמור שלי
וכן יצרתי הרבה פעמים במייל מול משה שיק, קשר טוב, חלילה היה לי לפגוע בו כי הוא הבן
של האדמור. (העדה מציגה עטיפת תז. עליה תמונתו של האדמור ואף כרטיס אשראי בו
מוטבעת דמותו) האדמור שלי היה בשבילי כמו מלך. הוא ידע כל מה שעשיתי. כל יום כתבתי
לו פקס, כל יום כתבתי לו מה עבר עלי במשך היום ורציתי לעשות קשר טוב בינו לבין בנו."
תשובה דומה ענתה גם בהתייחסות נוספת לעניין ובו נשאלה מדוע ניסתה לעזור למר שיק (עמוד
6 שורות 19 – 22):
"לא רציתי לעזור למשה, רציתי לעזור לאדמור, משה הוא הבן של האדמור. אני מאוד מאוד קשורה לאדמור, גם אני הייתי אדם שלא היה לי אדמור בהתחלה, את לא מבינה מה זה אדמור, זו דמות שאת אוהבת מאוד מאוד ומתבטלת אליו בצורה טוטאלית. מה שהוא אומר לי קדוש. ובשבילי זה היה חשוב."
כמו כן הופנתה גב' ריימונד למייל מיום 3.11.14 (ת/4 ) ובו היא משבחת את מר שיק וגם שם
טענה כי הסיבה לכך היא רצונה לקרב בין הבן לאדמו''ר וזאת תוך פרגון ולחזק את הקשר שלו
לקהילה (עמוד 65 שורות 22 – 35).
גם בכל הנוגע למייל מיום 14.9.14 ובו פנתה למר שיק בכל הנוגע משלוח מכתב תודה לכל חברי הקהילה שהצליחו להחתים על הוראות קבע טענה כי בקשתה היתה שהאדמו''ר יברך את הקהילה וכי מנכ''ל העמותה דאז מר אבי עמר שהיה גם מנהל הפרוייקט רצה לפרגן למר שיק שיחתום על מכתב הברכה כל מנת לחבר בינו לבין אביו (עמוד 66 שורות 23 – 33).
80. התמונה המצטיירת מן התצהירים וחקירותיהם הנגדיות של המצהירים היא שהחברה לא היתה גורם כה משמעותי בגיוס הכספים.
למעשה, אין חולק וכך עלה מחקירותיהם של העדים, כי הצוות שעסק בתרומות לצורך הפרויקט הוא אותו צוות שבו השתמשה העמותה לגיוסי כספים ביוזמתו של האדמו''ר כל אימת שהיה בכך צורך. במובן זה לא גייסה החברה כח אדם שונה ולא השביחה אותו. גם שיטת התרומות עצמה – שתדלנות באמצעות טלפונים לגורמים מחוץ לקהילה – היתה זהה. שיטת 5 הוראות הקבע, כפי שהוכח מכתביו של האדמו''ר וחקירות נגדיות של העדים, ננקטה עובר להגעתה של החברה ולא נראה כי למר שיק זכויות יוצרים על שיטה זו. כמו כן נראה כי רוח ההתלהבות שטוענת החברה שהפיחה בעובדים ובקהילה טמונה בדבריו של האדמו'ר שתמך בפרוייקט וקרא לתרום לו. אנשי הקהילה עשו כפי שהורה להם האדמו''ר ועל כן אין הפרויקט הנדון שונה מפרוייקטים שונים שננקטו בעבר ברוח התלהבות זהה. ייתכן שהחברה תרמה בהכנסת תהליכים נוספים למערך גיוס התרומות כגון העסקת עובדים עד לשעות מאוחרות יותר ופעלה בנוגע ליחסי הציבור באופן שהביא את הפרויקט לידיעתם של גורמים רבים יותר; אולם, קיימת מחלוקת בנוגע ללגיטימיות של האמצעים שננקטו. כמו כן לא הובאה ראיה לכך שהובאו תורמים משמעותיים מבחוץ כפי שטענה החברה.
הברכות שהציג מר שיק אותן קיבל לכאורה מאנשי הקהילה במהלך הפרויקט היו ברובן מגברת פייגי מימוני שהיתה, כפי שעולה אחת מן המרוויחות הגדולות יותר מן הפרויקט שכן גרפה לכיסה במהלכו אחוזים לא מבוטלים מן התרומות שגבתה והעשירה את קופתה הפרטית. אחוז התרומות שהועברו לה כשכר לא שיקפו את הממוצע הקיים בין שאר המתרימות ומשלא הובאו ראיות משמעותיות נוספות לשביעות רצון מתפקודה של החברה בפן זה אין לברכות אלו משקל משמעותי.
את ברכותיה של גב' ריימונד יש להבין על רקע ההקשר בו הן נמסרו. מר שיק היה בנו של האדמו''ר והוא היה בעל מעמד מתוקף היותו כזה. אין חולק כפי שכבר צויין כי היה קיים נתק ממושך בינו לבין אביו ועל כן כאשר האדמו''ר הביע את רצונו לשוב ולהתקרב לבנו חסידיו סייעו בכך. לא מאהבת מר שיק אלא מכח הערצה לאביו. המיילים מנוסחים בלשון של עידוד אולם למעט מייל אחד שהיה ענייני, אינם מלמדים על תרומה כה משמעותית של החברה לגיוס התרומות. מנגד, מכתבו של עו''ד חליוה מלמד על פעילות חיובית של החברה אולם לא ברור באיזה הקשר.